מחצית השקל על אורח חיים תקז:ח

(ס"ק ח) תנורים כו' ויחרך מקצתו אסור. כ"כ ב"ח ליישב קושית הרב"י על הטור שכ' בתנורים שלנו שמכבים הגחלים בגריפתן אם אפשר לאפות זולת הגריפ' אלא שרוצה לגרוף כדי לייפות הפת אסור אבל א"א בלי גריפה מותר והקשה הרב"י דהא הרא"ש שכ' דבתנורים שלנו א"א בלי גריפה. וא"כ למה כתב הטור אם אפשר כו' ועז"כ הב"ח דמשכחת לה כה"ג אם גרף מקצת התנור כו':

ובכיבוי ל"א כו' דהב"ח הקשה כיון דהותרה הכיבוי שא"א בלעדה דהוי צורך אוכל נפש. א"כ אפילו גרף מקצתו ורוצה לגרף מקצת האחר שלא יגע כו' והוי כדי ליפות ג"כ יהי' מותר משום מתוך. וע"ז תירץ דבכיבוי לא אמרינן מתוך והטעם כתב הב"ח וז"ל אינו דומה להבערה דא"א לתקן האוכל בלי הבערה כו'. אבל הכיבוי אינו מתקן האוכל נפש דפשיטא דאם לא הי' צריך לכיבוי ג"כ הי' מתקן האוכל על ידי האש. ולפיכך כו' לא אמרינן גביה מתוך עכ"ל:

וער"ס תקי"ד כו' הוא תירץ שני של ב"ח וז"ל ועוד יש לומר דהכיבוי לצורך הפת שיהי' נאה דומה למכשירי אוכל נפש. דגזרת הכתוב דאסור ולא שרינן ליה במתוך ואף על גב דהכיבוי דהכא א"א לעשותו מעי"ט (ר"ל והא בא"א מעי"ט גם מכשירים מותרים) מ"מ לא דמי לשאר מכשירים שהן מכשירי אוכל נפש ממש. משא"כ בכיבוי וכיוצא בזה כתב הרא"ש פ"ב ליישב למה לא הותר הכיבוי לצורך תשמיש המטה במתוך. ותירץ לחד תי' דכיבוי זה חשוב כמכשירי אוכל נפש ואע"ג דפשיטא דלא שייך לו' התם דאפשר מאתמול. אלא דנותנים עליו חומרי דין מכשירי' שאפשר לעשותן מאתמול ואסור. והכי נמי דכוותיה גבי כיבוי עכ"ל. ולזה רמז מ"א במ"ש ועיין ר"ס תקי"ד שם מבואר דין כיבוי לצורך תשמיש המטה:

ועסי' תק"ב כו' דמשמע כו' שכתב ומותר לכסות האש כו' אם אינו מכבה. ודוקא לצורך יום טוב כו' הרי דאפי' לצורך י"ט אסור אס הוא מכבה. וע"כ הטעם כמ"ש מ"א כיון דאין צריך לאש עכשיו בשעת כיבוי: