מחצית השקל על אורח חיים תקז:יא

(ס"ק יא) כדי כו' אבל הכא בשעת תשמישו הוא מתקנו כו' לאו דוקא בשעת תשמישו אלא ר"ל סמוך לתשמישו. משא"כ בליבון רעפים הקיסום זמן רב קודם לתשמישו. דהא צריך לשהות זמן מרובה עד שילובנו ויוסקו כ"כ עד שיהיו ראויים לצלות ע"ג. משא"כ בתנור מיד שמפיגו בצונן וע"י זה נעשה מחוסם מיד אופה בו:

וצ"ע כו' בקדרות חדשות כו' ר"ל בין לטעם הר"ן ובין לטעם התו' ה"ל להתיר בקדרות דלהר"ן הא קדרות עדיף מתנור. דבשעה שמתחסמות ממש מתקן התבשיל ולהתו' הא בקדרה היא ע"י מים:

ונ"ל כו' כצ"ל לדעת הרא"ש ר"ל להתו' בלא"ה לא ק"מ דהא התו' כתבו שם במקומו דבקדרות חדשות מותר לבשל כיון דנעשה ע"י מים. והר"ן לא ביאר דעתו בדין קדרות א"נ י"ל דס"ל באמת קדרות מותרים. אלא הרא"ש כתב להדיא דקדרות אסורים ולדידיה צ"ל דס"ל כטעם התו' אלא דס"ל קדרות גריעי מתנור ואפילו ע"י מים ודאי מתחסמים:

והמרדכי כתב כו' ר"ל דהמרדכי כתב חילוק אחר ולטעמיה לק"מ מקדרות ואם כן י"ל דהרא"ש ס"ל כהמרדכי:

פי' שלא ידע כו'. ר"ל הא במכשירים שאפשר לעשותן מעי"ט לא הותרו בי"ט כיון דידע מעי"ט שיצטרך לאות' מלאכה בי"ט ה"ל לעשותן מעי"ט. ועיין במ"א סי' תק"ע סק"ב וא"כ בתנור ניהו דידע מאתמול שיצטרך לאפות בתוכה אבל לא ידע שיצטרך להפיגו וע"ז יתחסם. וא"כ לא ידע שיחסום בי"ט ול"ל דה"ל לעשותו מעי"ט משא"כ כאן כיון דע"י הבישול מתחסם וכיון דידע מעי"ט דיצטרך לבשל בי"ט ועי"ז יתחסם ה"ל לעשות החיסום מעי"ט ולכן אסור:

וליבון אבנים כו' ר"ל לטעם המרדכי קשה לדידן דפוסק הרב"י בסי' תק"ח כהרמב"ם דאפילו ברעפים ישנים אסור דלעולם יש בהן משום חיסום וכמ"ש בסי' תק"ח בשם מ"מ. א"כ ל"ל דה"ל לעשות מאתמול. דהא אפי' מבשל בה מעי"ט כמה פעמים מ"מ כשיבשל אח"כ בה בי"ט עדיין יש משום חיסום. א"כ ה"ל להתיר ביו"ט. ולזה כתב מ"א דבליבון אבנים ודאי מחסם כה"ג מודה מרדכי אפי' א"א לעשות מאתמול אסור: