מחצית השקל על אורח חיים תקד:ה

(ס"ק ה) אין כו' משמע כו' דתיתא שם ר' פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי לי' דייס' ולא אכל ומסיק שם הטעם לחד תי' דבי מר שמואל איכא פריצותא דעבדי בגדולה ואמרי דעבדי בקטנה הרי דאפי' לא ידעינן ודאי שנעשה בגדולה אלא שיש רגלים לדבר כגון היכי דאיכא עבדי אפי' דיעבד אסור דהא ר"פ לא אכל מה"ט:

וכ' מ"א ואפשר כו' וער"ס שי"ח:

ראיתי בספר שטה מקובצת שכ' בשם הריטב"א וז"ל אייתי כו' ולא אכל פי' הריטב"א ז"ל דהו' רצה להחמיר על עצמו דאלו מדינ' שרי דהא קי"ל כר"מ כו' דאמר המבשל בשבת שיאכל בו ביום לאחרים. עכ"ל הרי דדימה האי דכתישה דהכא למבשל בשבת (אע"ג שמ"א לא היה לפניו ס' שטה מקובצת אמר כן מסברא דנפשי') וא"כ לדידן דקי"ל ר"ס שי"ח במבשל בשבת במזיד אסור אפי' לאחרים בו ביום לכן לדידן מדינא אסור מ"מ כ' אפשר דוקא אדם חשוב כר"פ. דמדינ' שרי. ולא דמי למבשל דהיא מלאכה דאורייתא משא"כ הכא דליכא אלא משום עובד' דחול. וגם השט"מ י"ל דס"ל כן דאפי' לר"י במבשל הכא ליכא אלא חומרא ומ"ש דהא קי"ל כר"מ האמת נקט לפי שטתו דפסק כר"מ ומקשה מכח כ"ש דאפי' במבשל מקילינן. כ"ש הכא (וע במ"א סי' רנג ס"ק י"א וס"ק י"ג):