מחצית השקל על אורח חיים תקב:יד

(ס"ק יד) וכן המנהג כו' ונ"ל טעם ר"ל לחלק בין שאר י"ט לפסח:

שכתב הרא"ש דחסימי כו' דאמרינן דף לד ע"א אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן בי"ט ואר"י הטעם משום ליבון רעפים ר"ל שע"י היסק ראשון מלבנן ומחזקם ומחסמן והרי הוא עושה גמר כלי בי"ט וחייב משום מכה בפטיש וברייתא מיירי ברעפים חדשים. וכ' התוס' יש נזהרים מה"ט שלא לבשל בקדרה חדשה בי"ט. אבל באמת מותר לבשל דדוקא כשהקדרה ריקנית אז מחסמה ע"י האש אבל כשמבשל בקדרה חדשה אינה נחסמת ע"י בישול זה וסמ"ק ויתר פוסקים מתירים מטעם אחר ומחלקים בין קדרות שלהם ובין קדרות שלנו אבל לא ביארו טעם החילוק ורי"ו נתן טעם דקדרות שלנו היוצר מתחלת עשייתן מצרפן הרבה בתנור עד שאין צריכים עוד חיסום וכוותיה פסק הרב"י. ורמ"א הביא י"א והוא דעת הרא"ש וכן המנהג והטעם כ' הרא"ש דחסומי כו' דחזיא להו דמדייתי (היינו אם נותנים תוך קדרה חדשה מים מזיע הקדרה בצד החיצון) כו' עד שיבשלו כו' ובזה נדחה סברת המתירים דמחלקים בין קדרות שלהם לקדרות שלנו דהא החוש מעיד דגם קדרות שלנו צריכים חיסום דהא מדייתי עד אחר בישול ראשון:

לכן מותר כו' ר"ל אפי' לי"א והוא דעת הרא"ש מ"מ לכלים המצופים שרי:

כמו שכ' סי' תנא סעיף כג משום חשש חימוץ:

אבל באמת אין חילוק דכלים שאין מצופים גם בשאר י"ט אסור לבשל פעם ראשון בי"ט ומטעם זה שמעתי בימי חורפי שנזהרים מלשתות טוטי"ן בטוטי"ן של חרס חדשה בי"ט דאז מחסם להו: