מחצית השקל על אורח חיים תצח:לה

(ס"ק לה) אפי' כו' ואם הכין כו' ר"ל ניהו דכה"ג ליכא משום התרת חלבו מ"מ עכ"פ הכנה בעי ולכן כ' מ"א דאם הכין לצואה מוכן גם לכוי והיא פלוגת' דאמוראי שם דר' זירא ס"ל הכין לצואה אסור לכסות בו דם כוי דצואה קרובה לודאי. ורבא ס"ל דגם צואה הוי ספק ולכן אם הכין לצואה מוכן גם לכוי ופסק מ"א כרבא:

משמע דבי"ט לא אמרינן כו' דטפי יתלו שעושה משום מצות כיסוי מלתלות בניקור חצר:

ודוחק כו' דא"כ אפי' בחול כו' הם שני דחיות חדא דדוחק לו' דהא דאין מכסים דם כוי מיירי דוקא ששחט בקרן זויות ועוד הקשה הא בק"ז דל"ל לנקר חצרו. גם בחול אסור לפי אותו ס"ד דהש"ס:

ואפשר דלהמסקנא כו' דפריך אהא דמשני בחול אמרינן לנקר חצרו שחט בחול באשפה מאי א"ל דהא באשפה ל"ל לניקור חצרו. ועוד בא לימלך בב"ד אם צריך לכסות ואם הב"ד יאמרו שצריך לכסות אכתי גם בחול א"ל משום התרת חלבו גבי דידיה כיון דהוא יודע שאין הכונה משום ניקור כ"א לקיים מצות כיסוי כאשר הורהו ב"ד ולכן מסיק אלא בחול אמרי' מספיקא אמרו רבנן זיל כסי ולא יתירו חלבו דאמרי ספיקא היא אבל בי"ט יאמרו קים לרבנן דודאי חיה ויתירו חלבו. דאי ספק יאמרו לא היו מתירים חכמים לטרוח בכיסוי מספק עכת"ד הגמ' וא"כ י"ל למסקנא דגם בי"ט א"ל לנקר חצרו צריך אלא דאעפ"כ אין שוחטים משום דאי בא לימלך ע"כ צ"ל שלא יכסה דאי יאמרו שיכסה איכא לגבי דידיה משום התרת חלבו ואם שחטו אין מכסים דמו ג"כ משום דידיה כיון דאיהו מתכוין לכסות ע"כ סובר דודאי בעי כיסוי. דאל"כ לא הוי מתיר לעצמו הטרחא מספק ואיכא לגבי דידיה משום התרת חלבו אבל אי הוא לא נתכוין כ"א לנקר גם בי"ט דיעבד מותר לכסות: