מחצית השקל על אורח חיים תפט:יז

(ס"ק יז) אסור כו' כתב רמ"א היתר דהוי ס"ס חדא שמא הוא משנה שעברה ואת"ל משנה זו דלמא נשרשה קודם לעומר:

ושיעור השרשה כתב שם הש"ך ס"ק ב' בשם ת"ה דסגי בג' ימים. ובנ"ה שם השיג עליו דבעינן שתי שבתות ע"ש. וה"ה במקום שמביאים תבואה ממקומות אחרים שתבואתן נשרשת קודם עומר עומר. ובשל"ה. בשער האותיות:

וע"ש בש"ך שכתב היתר כו' דמשקין היוצא ההן אין כמותן אבל כל האחרונים חלקו על היתר זו דמוכח דמשקין היוצאים כמותן:

הי' בטל ברוב כו' דנגד הפליטה ודאי יש רוב ובטל מן התורה אלא מדרבנן בעי' ס' וגם לא בטל כלל דהוי דשיל"מ. וכיון דהוי ספק חדש כיון דלא ידעינן ודאי שהיא מתבואה חדשה הוי ספק דרבנן ואזלינן לקולא:

ה"ל מין בשאינו מינו. וקיי"ל טעם כעיקר דאוריי'. וצריך ס' מן התורה:

אף בפליטת כלים. וכתב הט"ז בי"ד ה"ה מה שנילוש בשמרי שכר אסור וה"ל דבר המעמיד ע"ש:

ונ"ל דהעולם סומכים כו'. ודע דעכ"פ כל ימי הקיץ עד איזה שבועות אחר הקציר ל"ל משום חדש. דעל פי הרוב אין אוכלים ומוכרים מיד תבואה חדשה אחר הקציר וגם צריך זמן מה לדישה:

על מ"ש רבינו ברוך הובא בתשו' הרא"ש שהביא הרב"י בי"ד סי' רצ"ג:

כיון שא"א סמוכים לא"י כמ"ש התוספ' לענין תרומה וכמ"ש סס"ק זה:

שהלכה כת"ק ר"ל דבקידושין דל"ז פליגי ת"ק ס"ל דאין חדש נוהג בח"ל ור"א ס"ל דנוהג בח"ל:

סתם ואא"כ מחלוקת דהא קידושין שהוא סדר נשים הוא אחר ערלה שהוא בסדר זרעים:

ואף ע"ג דאין ס' למשנה ר"ל אפי' בשני סדרים וכמ"ש אח"ז:

מ"מ מהדרי' לכללן כו' הלכה כת"ק לא זכיתי להבין דודאי סתם משנה עדיף מת"ק והא א"א דאין סדר היינו דלא ידעינן מי ואיזה משנה נשנה באחרונה וא"כ אפי' היו דברי ת"ק סתם משנה אעפ"כ אין הכרע לפסוק כוותיה דילמא סתם דערלה היא אחרונה וסתם בתר' עיקר כ"ש דהאי דקידושין אינו סתם גמור כ"א דברי ת"ק ומאי הכרע יש לפסוק כת"ק דלמא סתם לערלה נשנה אחריו והלכה כסתם דערלה. ומ"ש הרא"ש דר"ע פליג כו' דהרא"ש ס"נ דפלוגתא דת"ק ור"א היא דכתיב גבי חדש ממושבותיכם וס"ל לר"א דכ"מ דכתיב מושבות ר"ל כל מקום שאתם יושבים אפי' בח"ל ות"ק סבר מושבותיכם פירושו דוקא לאחר ירושה וישיבה ואשמעינן דקודם לכן היו פטורים אבל אין פירושו שיהיה נוהג בכל מקום אפי' בח"ל וא"כ הדרינן לכלל' דכיון דחובת הקרקע היא אינו נוהג אלא בארץ ושם בקידושין הובא פלוגתא דר"ע ור' ישמעאל בזה דר"ע ס"ל מושבותיכם רצה לומר כ"מ שאתם יושבים ור' ישמעאל ס"ל לאחר ירושה וישיבה וקי"ל הלכה כר"ע מחברו א"כ קי"ל דמושבות היינו בכ"מ שאתם יושבים והיינו כר"א דחדש נוהג בח"ל:

הבאה מא"י לח"ל וכ"מ שאתם יושבים והיה חל איסור חדש על תבואות א"י אבל מה שנזרע בח"ל אין חדש נוהג בו כיון שהוא מצוה תלויה בקרקע. כמ"ש התוס' לענין תרומה במס' ע"ז דף נ"ט ע"א ובחולין דף ז' ע"א: