מחצית השקל על אורח חיים תפד:ג
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 484:3 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ג) ומברכים כו' אע"ג דחובה כו' ר"ל דמבואר לעיל ס"ס קס"ז דדוקא בברכת המצות יוכל להוציא חבירו. לפי שכל ישראל ערבים זה בעד זה והוי כאלו המברך חייב בדבר אבל ברכת הנהנין אינו יכול להוציא את חברו אא"כ גם המברך נהנה דבזה אין ערבות דלא יהנה ולא יצטרך לברך חוץ מברכת המוציא של מצה בליל א' של פסח וברכת יין קידוש רשאי להוציא דכיון דחברו צריך לאכול מצה וגם חייב בקידוש הוי ככל ברכת המצות דיכול להוציא חברו אע"פ שיצא כבר משום ערבות. וא"כ ס"ד דגם בהמ"ז של מצה הוי כברכת המצות. ויהיה רשאי להוציא משום ערבות. כיון דמחויב לאכול כזית מצה. וא"כ ממילא מחויב לברך אחריו בהמ"ז וא"כ מ"ש בהמ"ז של מצת מצוה מברכת המוציא לזה כ' דבהמ"ז גזרת הכתוב שאין יכול להוציא דכתיב ואכלת כו' ומה"ט דחי שם בטור סי' קסז דברי סמ"ק דר"ל דבכל בהמ"ז אפי' כל השנה יכול להוציא חברו משום ערבות. דדוקא ברכה ראשונה של ברכת הנהנין ליכא משום ערבות. דאין חיוב עליו שיהנה לא יתהנה ולא יברך. אבל כיון שכבר אכל ממילא חל עליו חיוב ברכת המזון. ולכן ס"ל לסמ"ק דגם בכל השנה יכול להוציא חברו בברכת המזון אפילו הוא לא אכל ודחו דבריו מהאי ירושלמי דברכת המזון שאני דכתיב ואכלת ושבעת וברכת כו' ע"ש: