מחצית השקל על אורח חיים תעה:ד

(ס"ק ד) כזית כו' ז"ל ד"מ כו' דדי כשיבלע כזית כו' וא"צ לבלוע זית של מצה וזית של המוציא בבת אחת:

כורך שלשתן ר"ל הלל היה. כורך פסח מצה ומרור דאמרי' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצ' תרנגולת והא ג' זיתים ה"ל ביצם ומחצה. משמע דס"ל דדי כשבולע זית א' כו' מדכתב ה"ה לדידן זית א' של מצה ושל מרור והל"ל ה"ה לדידן שני זית מצה ומרור (אם כי דיוק קלוש הוא) אע"ג דלדידן דכורכים מצה ומרור כמו שעשה הלל ה"ל עכ"פ לאכול גם השני זיתים של מצה ומרור בב"א דומי' דהלל צ"ל דס"ל כיון דלדידן אינו אלא משום חומרא וכמ"ש להבא בשם הב"ח די כשבולע זית א' בב"א. אבל מ"א באמת חולק בס"ק א' אבל הכא בשני זיתי מצה ומוציא אפשר מודה מ"א דסגי אם אוכל זית א' בבת אחת:

וכ"מ בחולין ספ"ז כו' לענ"ד צריך לדחוק בראי' זו ולשיטת התוס' שם אין ראיה כלל אך לשיטת רש"י יש קצת ראיה דהכי אי' שם חלק לאבר מן החי מבחוץ (פירש"י שחלקו קודם שנתנו לתוך פיו ואכל כל חלק לבדו זה אחר זה) לכ"ע פטור דכ' רש"י אע"ג דכל איסורים מצטרפים תוך כדי אכילת פרס תי' רש"י דסתם אכילה היא בבת אחת אלא דבכל אסורים גלי לן הל"מ דמצטרפים תוך כדי א"פ אבל אבר מ"ה כיון דחידוש הוא דגם עצמות וגידין מצטרפים לכזית ואין לך בו אלא חדושו וצריך לאכלו בבת א' אבל אם חלקו מבפנים פירש"י שאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין ר"י אמר חייב דהרי נהנה גרונו בכזית ור"ל אמר פטור אכילה במעיו בעי' וליכא עכת"ד. וס"ל למ"א דע"כ לא שמעי' ההלכה למ"מ להצטרף כ"א באיסור אבל במצות עשה נשאר משמעות הקרא דכתיב בערב תאכלו מצות ואכילה בבת א' משמע דהא אפי' באמ"ה כיון דחידוש הוא אמרי' דלא קאי עלה ההל"מ. וניהו דר"י ס"ל אם חלקו בפנים חייב דנהנה גרונו בכזית. מ"מ הכא מודה לר"י דבעי' אכילה במעיו. דהא מה"ט קי"ל לעיל סי' ריו"ד דמגמע ופולט א"צ ברכה ע"ש בב"י ומ"א לכן מודה ר"י דצריך לבלוע בבת אחת ואע"ג דבאמ"ה צריך לבלעו שלם ולא ע"י לעיסה. שאני הכא גבי מצה דהא לכתחלה בעי' טעם מצה בפיו ודוקא דיעבד יצא אם בלע מצה וכמ"ש סעיף ג' כך יש לדחוק לענ"ד: