מחצית השקל על אורח חיים מז:ט

(ס"ק ט) כיון כו' משמע כו' והט"ז כ' מי שי"ל עת קבוע כל יום לתורה ושאר היום עוסק בעסקיו ויום א' אחר עבור זמן קביעתו לתור' שהלך לעסקיו לא נזדמן לו עסק וחזר ללמודו א"צ לברך שנית דהחיוב עליו כל עת וליכא היסח הדעת. אלא שטרדת עסקיו פוטרתו וכיון דלא נזדמן לו עסק ממילא החיוב הראשון חל עליו וממילא פטור בברכה ראשונה ע"ש שהאריך יותר. ובזה אפשר גם מ"א מודה ומ"א מיירי באדם שאינו לומד כלל דרך קבע ופעם א' נמלך ללמוד. דזה לא היה דעתו לפטור הלימוד לכן צריך לברך. ואפשר גם ט"ז מודה לזה: