מחצית השקל על אורח חיים מז:יב

(ס"ק יב) כל זמן כו' לסברת הטור הוא דעה א' בסעיף י"א:

תדע דהא לר"ת כו' שהב"י הביא בשם האגו' שכתב שאביו נהג כשישן ביום שינת קבע שלא לברך הואיל והוא מחלוקת הפוסקים אי צריך לברך והקשה הרב ב"י דלא מצינו מחלוקת בזה ולכ"ע צריך לברך וכ' ואפשר טעמו משום דלר"ת אפי' שינת כל הלילה לא הוי הפסק ואע"ג דלא קי"ל כוותי' היינו בשינת לילה אבל בשינת יום יש לחוש לדבריו עכ"ל וכן הי"א שהובא בש"ע סעיף י"א ולזה כ' מ"א דהא לר"ת דס"ל אפי' שינת לילה לא הוי הפסק ע"כ מה שמברכים כל יום ברכת התורה היינו שקבעו חכמים ברכה זו כל יום דומי' דכל ברכת השחר שמברכים כל יום וא"כ לדידיה אפי' השכים קודם ע"ה א"צ לברך עד ע"ה א"כ י"ל דלסברת אבי האגור והיינו הי"א שבסעיף י"א דחששו לסברת ר"ת ס"ל כוותי' דר"ת דאין שינה הפסק בין ביום ובין בלילה אלא דחכמים תיקנו ברכת התורה כל יום דומי' דכל ברכת השחר אלא דבזה אנו חולקים על ר"ת כשהשכים קודם ע"ה צריך לברך מיד וכמ"ש סעיף י"ג דס"ל דלא פטר רק ליום א' וכיון שהשכים אף שלא עלה ע"ה מקרי לענין זה יום אחר שצריך לברך ולפ"ז ממילא אם נעור כל הלילה צריך עכ"פ לברך כשעלה ע"ה דהא לא פטר רק ליום א' דומיא דשאר ברכת השחר אף די"ל דלא ס"ל כר"ת בהא אלא ס"ל תרתי בעי' דשינ' ביום אפי' קבע לא הוי הפסק וגם לילה לא הוי הפסק אלא שינה בלילה אז הוי הפסק וא"כ כשנעור כל הלילה א"צ לברך ע"ז כ' מ"א תדע דהא לר"ת כו' וכיון דלר"ת הדין כן מה"ת נרחיק הפלוגתא בינינו לבין ר"ת עדיף יותר לתפוס צד הראשון דס"ל ככל סבר' ר"ת רק בזה אנו חולקים כשהשכי' קודם ע"ה כנ"ל ולפ"ז בנעור כל הליל' צריך לברך ובסי' תצ"ד הכריע מ"א עצמו כשנעור כל הלילה שיברך כשיאיר היום ואם יש אדם שישן בלילה ישמע מאותו אדם ברכת התורה ויכוין להוצי' את השומע והוא יכוין לצאת וכ"כ בס' א"ר ובסי' מ"ו ס"ק י"ב כ' בס' א"ר וז"ל כ' בגליון מ"א אם לא ישן כל הלילה לא יברך ברכת אלקי נשמה כו' וברכת המעביר שנה עכ"ל: