מחצית השקל על אורח חיים תסז:לג

(ס"ק לג) אבל כו' באיסור דרבנן. ר"ל איסור משהו היא דרבנן כ"ה שם בתשו' רמ"א ע"י מליחה. ר"ל בכחוש:

ומה שמשערו בשאר איסורים בס' אפי' בכחוש ע"כ מליחה דין בישול יש לו והאיסור יוצא מחתיכה לחתיכה ומה"ט אם חלב דבוק בחתיכ' א' ושאר החתיכות לא נגעו בחלב עצמו כ"א בחתיכה שהחלב דבוק בה אפ"ה החתיכות אסורות וצריכיס ס' נגד החלב וכמבואר בי"ד סי' ק"ה ואזלי' בזה אף להקל כמ"ש בי"ד בתשובת רמ"א כ' וז"ל משום מלתא דפסיק' פסקו ג"כ דאזלינן בתר ס' אף להקל וא"צ קליפה אעפ"י שלאותם רבותינו המצריכים קליפה צריך קליפה אף על פי דאיכא ס' וא"כ רואים משום מלת' דפסיקא נהגו אף להקל וא"כ לענין משהו ג"כ לא החמירו והניחו דבר לדון בס' מאחר דמלתא דפסיק' היא בס' לא רצו להחמיר פעם א' במשהו ופעם א' בס' מאחר דעיקר דין ס' אינו אלא משום מלת' דפסיק' כו' עכ"ל ומ"ש בתשו' הנ"ל דאזלי' בזה אף לקולא דא"צ קליפה בדאיכ' ס' כן עלה גם על דעת הלבוש לפרש דברי רמ"א בי"ד סי' ק"ה אבל הש"ך וט"ז חלקו עליו דבש"ע שם ס"ל לרמ"א גופיה דאפי' באיכא ס' צריך קליפה וכמבואר שם להדי' ברמ"א וכתב דמ"מ משום מלת' דפסיקא אזלי' אף להקל בענין אחר וז"ל הש"ך שם ס"ק ל"ו ואף על פי שיש בזה קצת קול' אם היה האיסור שמן ומפעפע כלומר דבאין האיסור דבוק בחתיכה אז הכל מצטרף לבטל החלב אף על פי שאין נוגע בכולן כמו בבישול כו' עכ"ל ש"ך ור"ל דבאיסור שמן דמן הדין בעי' ס' פסק הרב"י שם דאם אין כל החתיכות נוגעות בחלב אלא נוגעות בחתיכה שנוגעות בחלב צריך שתהיה כל חתיכה לבד' ס' דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלי רוטב ופי' בס' נק"ה דמספק' להרב"י דאם חתיכה שמינה מפעפע מחתיכה לחתיכה ולכן מספק גם שאר החתיכות שאין נוגעות בחלב אלא בחתיכ' שנוגעת בחלב אסורות דשמ' מפעפע וצריך בכ"א ס' ואין מצטרפות דשמא אינה מפעפע (דלא כט"ז שם ס"ק כ"ב) ואנן קי"ל דכל החתיכות מצטרפות לשיעור ס' דבכחוש מן הדין סגי בקליפה אלא דאנו מחמירים להצריך ס' וא"כ די שנחמור שיהיו בין כלם ס' א"כ כדי שלא לחלק בין כחוש לשמן אמרי' דגם בשמן מצטרפת כל החתיכ' לשיעור ס" הרי משום מלת' דפסיק' אזלי' גם לקולא בשאר אסורים ולכן גם בחמץ משום מלת' דפסיק' סגי בס' במליחה כמו בשאר איסורים כמ"ש רמ"א בתשובה כנ"ל ועיין בתשובת רמ"א סקי"א. אבל לא באיסור חמץ ומה"ט כתב רמ"א בי"ד סי' ק"ה דבחמץ א"צ אפי' ס' וסגי בקליפה אלא דדבריו פה בש"ע הם מצד מנהג שמחמירים גם בחמץ ועיין בתשובת מהר"ם לובלין שהבי' מ"א סס"ק זה כמ"ש סעיף י"א לאסור אותה מצה ר"ל דשם הטעם משום פשרה דאם נמצא חטה על מצה יש אוסרין כל המנות שנאפו עמה ויש מתירין גם אותה מצה ע"ש בב"י בחבורו ואנו קי"ל לאסור אותה מצה לבד משום כאן נמצ' כו' ובחשוב' ס"ל מטעם פשרה וה"ה הכא עושין כעין פשרה לאסור אותה חתיכ' כו' ופסק אם נתבשלו כו':

בתשו' מ"ב וכמ"ש בי"ד סי' נ"א דק"ל תתאה גבר ולכן אם נפל חלב רותח על בשר צונן סגי בקליפ' וכתב רמ"א אם בשלו הבשר בלי קליפ' מותר והוא מחלוק' ר"ת וריב"א בפסחים דף ע"ו ע"א דר"ת מתיר וריב"א מצריך ס נגד הקליפה ופסק רמ"א כר"ת וכ' המ"ב דבנדון דהכא דהקליפה רק חומרא גם ריב"א מודה לר"ת דבדיעבד מותר:

ומכל מקום נ"ל דצריך החתיכה קליפה כו' דהיינו אם אפשר לאפוקי אם נפל בשר רותח לתוך חלב צונן דא"א לקלף החלב החלב מותר לגמרי כ"כ ר"ת להדי' שם:

דלא כמ"ש האחרונים דנראה לדברי הט"ז שהבין דאפי' הקליפ' מותרת לכן הקשה מהא דכ' הרא"ש אהא דקי"ל השוחט בסכין של גוי צריך לקלף מקום השחיטה וכתב הרא"ש דלכתחל' אסור לשחוט בסכין של גוי ע"ד לקלף דלמא ישכח ולא יקלף והקשה הט"ז דכ"מ שבדיעבד מותר בלי קליפה מותר לכתחלה לעשותו על סמך שיקלף וא"כ כיון דקי"ל כר"ת דאם נתבשל בלי קליפה מותר למה אסר הרא"ש לשחוט בסכין ש"ג על סמך שיקלף ולפמ"ש מ"א דמודה ר"ת דהקליפה אסורה לק"מ עוד הקשה הט"ז מהא דנתן הרא"ש טעם לקורט של חלתית דאסור הואיל והגוים חותכים אותן בסכין שלהן וכיון שחותכים אותו דק דק הקליפה קשה לקלף כ"א לכן אע"ג דאין הסכין אוסר רק כדי קליפה מ"מ אסרוהו והקשה ג"כ הט"ז הא דיעבד הקליפה מותרת ולפמ"ש מ"א לק"מ דחמץ בפסח ל"ב ברוב ר"ל אע"ג דבשאר אסורי' פסק הרב"י שם דאם ידעי' דודאי לא נגע ברובן כלן מותרים אע"ג דנגע במעוטן ולא נודע באיזה מהן מ"מ החתיכות שנגע בהן בטלים ברוב אבל בחמץ בפסח דאינו בטל ברוב גם ביבש אסורים כמ"ש בי"ד סי' ס"ט והיא קושי' הט"ז שם סי' צ"א על רמ"א דפסק כר"ת דאם נתבשל בלי קליפה מותר ובסי' ס"ט סעיף ס"ז פסק רמ"א אם מלחו הבשר בכלי שאינו מנוקב נאסר הכלי ואם נשתמש בכלי ההוא דבר רותח לח בעי' ס' נגד קליפת הקערה הרי דמצריך ס' נגד קליפת הקערה והוא לכאורה כדעת ריב"א:

וסי' צ"ח הוא קושית הש"ך שם מהא דכ' בסי' צ"ח סעיף ד' בהגה ראשונה דכלי הנאסר ע"י מליחה כדי קליפה אם נשתמשו בה צריך ס' נגד הקליפה וע"ז כ' מ"א ליישב דבכ"מ דצריך קליפה מן הדין אם לא קלפוהו צריך ס' נגד הקליפה רק בדין תתאי גבר דהקליפה אם התחתון צונן הוא רק מצד חומרא לכן מקלינין דהא מתחל ה אמרי' בגמ' דא"צ קליפ' לא ידעתי אנה מצא כן דהכי אי' שם בפסחים תניא כוותי' דשמואל(דתתאי גבר)חם לתוך חם אסור וכן צונן שנתן לתוך חם אסור חם לתוך צונן וצונן לתוך צונן מדיח ופריך הש"ס חם לתוך צונן מדיח כיון דחם הוא אדמיקר לי' א"א דלא בלע פורתא קליפה מיהו ניבעי' אלא אימא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח עכ"ל הגמ' א"כ אדרבה המקשן תמה למה אינו צריך קליפה והוצרך להגיה הברייתא כנ"ל ואולי יש לדחוק מדלא אמר' המתרץ אלא תני קולף ואמר לשון אלא אימא קולף משמע שאינו מגיה הברייתא אלא מפרש הברייתא ור"ל דברייתא דקתני מדיח ר"ל מצד הדין אך קליפה בעי מצד חומרא וברייתא דינא קתני ודוחק וגם קשה להעמיסו בלשון מ"א:

ובהכי מסולקים כל תלונות האחרונים ר"ל שני קושיות שהקשה ט"ז וש"ך שכ' מ"א לעיל מסי' ס"ט סעיף ט"ז וסי' צ"ח סעיף ד' כנ"ל עוד הקשה ש"כ מדברי התו' חולין אהא דתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנ"ט אסור' וכ' התו' דלאו דוקא דסגי בס' נגד הגיד דהא ע"כ נמלח כבר הירך עם גידו א"כ כבר נאסר במליחה כדי קליפה וצריך עתה בשעת בישול ס' נגד הגיד ונגד הקליפה הרי דבמקום דצריך קליפה אם לא קלפוהו צריך ס' נגדו הרי דהתו' נקטו עיקר דעת ריב"א ועוד הוסיף ראיות ולדעת מ"א דבמקום דצריך קליפה מן הדין כ"ע מודים דצריך ס' נגד הקליפה:

וכ' בתשו' מהר"מ כו' ואם אין הציר עולה ע"ג ה"ל דין מליחה ואינו אסור כ"א מקום שנמצא עליו והשאר כמ"ש רמ"א בהג' וכ' בס' ח"מ דצריך בזה חקירת חכם דהסדר דמניחים על הכרוב הכבוש דף ומניחים על הדף אבן כבד שיכבש הכרוב א"כ כשמסירים האבן והדף הכרוב נתפח ועולה א"כ אע"ג שעכשיו נראה לעין שאין הציר ע"ג מ"מ אפשר כשהיה האבן והדף מונח עליו שהיה הכרוב נכבש היה הציר עולה ע"ג הכרוב להשליך אותה שורה אפשר שהיה רגלים לדבר שהיה החטה מתגלגל על פני כל השורה דחמץ בפסח אינו אוסר אלא כ"ק כיון דל"ש בי' שמנונית ופעפוע והיינו מצד הדין אבל מצד המנהג מבואר כאן כנ"ל: