מחצית השקל על אורח חיים תסז:כז

(ס"ק כז) בתוך כו' דבקל יוכל למצוא מים וכ"כ בי"ד סי' צ"ה ס"ג בהג"ה קערה של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן ואין שומן דבוק באחד מהן ואחד מהן הקערות או היורה אינן ב"י היורה והקערות מותרים ל"מ הכלי שהיה בן יומו שמותר דהא לא קיבל טעם אלא מאינו ב"י דהוי טעם פגום:

וגם הכלי שאינו ב"י מותר אף על גב דקיבל טעם מבן יומו מ"מ הוי נ"ט בר נ"ט דהתיר' דהכלי שהוא בן יומו קיבל טעם מתבשיל והמים קבלו טעם מאותו כלי ועדיין הוא היתר ואף על גב דבה מתערב גם טעם מכלי שהיה אינו ב"י ואף על פי כן היתר הוא דהא הטעם ההוא הוי לפגם א"כ טעם שיש במים מן הכלי שהוא ב"י נשאר בהתירו לכן הכלים מותרים אבל מי הגעלה אסורים:

וכתב הש"ך הטעם וז"ל הואיל ואינו מאכל אלא מים גריד' הוי כלכתחלה ואסרינן הואיל ובלוע מאיסור פגום כו' עכ"ל ולכאורה אין טעם זה שייך כאן. מ"מ הא מבואר שם בהגהת רמ"א סעיף ב' דנוהגים לאסור לכתחלה דגים שעלו בקערה של בשר לאכלן בכותח אא"כ כבר נתנן בכותח מותרים:

ואם כן מים דהוי לכתחלה דינו כאלו רוצה עתה ליתנן בכותח דאסור וביותר בחמץ דלא לכל הדברים מיקרי נ"ט בר נ"ט כיון דעדיין שמו עליו וכמו שכתב סי' תמ"ז ס"ה. וע' במ"א ריש סי' תנ"ב:

ואפשר כו' בטל בס' ור"ל אי נתערבו מים מרובים דליכא ס' נגדן מודה הרב"י דאסורים ולא סמכי' במים על היתר דנ"ט בר נ"ט אלא דמה"ט נקט תוך הפסח דקודם הפסח היה מתבטלים בס' דע"פ הרוב המים מתערבים מועטים וקודם פסח בטל בס' ולח בלח גם לרמ"א אינו חוזר וניער בפסח אמת שהב"ח אוסר אפי' קודם הפסח אפי' איכ' ס' מה"ט כיון דבקל יוכל למצוא מים אחרים אלא מ"א כתב מסבר' דנפשיה די"ל לענין נ"ט בר נ"ט דמצינו כן לרמ"א בי"ד סי' צ"ה מודה הרב"י אבל לענין אי איכ' ס' בזה פליג הרב"י דלא מצינו כן בשום מקום וכתב הט"ז דלפעמים אפי' דיעבד אסור אפי' נתערב קודם הפסח כגון שהמים המחומצין עדיין עומדים למעלה וקוו וקיימי ולא נתערבו יחד עם מי הבור אא"כ שאבו פעמים הרבה קודם הפסח ועי"ז הוי כמו ניער וכיסה בש"ע י"ד סי' צ"ב דמתערבים ממש ומתבטלים ועיין בח"י: