מחצית השקל על אורח חיים תסו:ב

(ס"ק ב) ויתן כו' ועבי"ד ס"ס קנ"ה דקיי"ל כדברי הרמב"ם דשלא כדרך הנאתן מותר לחולה שאין בו סכנה. וא"כ תיקשי לרמב"ם מתני' דלא ילעוס כו' ויתן על גבי מכתו ולזה אייתי דברי הכ"מ ליישב:

וא"כ צ"ל כו' דעבר בב"י ואין האיסור משום שנהנה דה"ל שלא כדרך הנאתו. ועיין בתוס' ריש דף כ"ט דאם לעסו ישראל אפי' הוא של גוי מ"מ מיקרי חמץ של ישראל. דאפילו נתכוין לגוזלו ע"י לעיסה חייב באחריותו ועובר עליו:

אמרו פי"ג דכתובות דף ק"ג:

משום דקשה כו' דמנ"נ להש"ס דנתכונו במשנה לאשמועי' אגב אורחא עניני רפואה דחטים יפים למכה. דלמא גוף הדין אתי לאשמועי' דאסור ליתנו על גבי מכתו משום דנהנה אבל לפמ"ש מ"א דאין בזה איסור הנא' דהוי שלא כד"ה א"ש. ועמ"ש ס"ס ת"נ. מדין רוצה בקיומו. ומה"ט באמת הפר"ח אוסר אפי' הוא של גוי משום דישראל רוצה בקיומו של חמץ. ולכן כתב שצריך לעשות ע"י מי פירות. והיכי דלא אפשר עיין על דבריו: