מחצית השקל על אורח חיים מו:ח

(ס"ק ח) ק' ברכות כו' ק"ה ברכות וז"ל בלילה כשהולך לישן מברך המפיל ובשחר מברך על נט"י ואשר יצר. ועוד ט"ו ברכות מאלקי נשמה עד הגומל חסדים טובים וג' ברכות על התורה (דס"ל עיקר כמ"ד והערב נא כו' היא ברכה בפ"ע כמבואר מחלוקת בזה בסי' מ"ז סעיף ו'. לכן חשיב ג' ברכות על התורה) הרי כ"א וברכת ציצית ותפילין הרי עוד שתים והוי כ"ג (וע"כ ס"ל דבתפילין מברך על של ראש ושל יד חדא ברכה וכדפסק לעיל סי' כ"ה סעיף ה') וברוך שאמר וישתבח הרי עוד שתים וברכת ק"ש שחרית וערבית שבעה הרי ל"ב ונ"ז ברכות בשלש תפלות ( דעם ברכת המינים יש בכל תפלה י"ט ברכות) הרי כ"ט ובשתי סעודות שסועד אחת ערבית ואחת שחרית יש ט"ז ברכו' ח' בכל סעודה נט"י והמוציא וד' ברכות שבבהמ"ז וכשהוא שותה מברך לפניו ולאחריו (ר"ל דס"ל בהמ"ז טעונ' כוס אפי' ביחיד א"כ צריך לברך על כוס בהמ"ז לפניו ולאחריו) הרי ק"ה עכ"ל הרב"י בתו' ביאו'. בתענית חסרו ח' ברכות. ר"ל מסעודת היום דבלילה שלפני תענית אוכל. אם לא שמפסיק מבע"י. וט"ס הוא דאינן אלא צ"ז. אלא דלפ"ז צ"ב מ"ש הרב"י על מ"ש דבתענית חסרו ח' ברכות וז"ל ויש לו להשלימו כשיניח ציצית ותפילין במנחה ויברך עליהם עכ"ל. והא הרב"י לא חשב ציצית ותפילין כ"א ב' ברכות. דס"ל על ראש ויד אינו מברך אלא א' כנ"ל. וא"א דראוי להיות נמצא יש צ"ז ברכו' א"כ אפי' מניח ציצית ותפילין במנחה מ"מ חסר לו ברכה אחת ואפשר כן כוונת הרב"י שאעפ"כ חסר לו ברכה א' אלא שלא מצא תיקון לאותה ברכה. וכמ"ש ג"כ אח"ז בשבת ע"ש:

ולדידן שמברכים גם הנותן כו' דלהרב"י אין לו' ברכת הנותן כמ"ש סעיף ו' ולכן לא חשב מאלקי נשמה עד הגומל כ"א ט"ו ברכות:

חסר עוד כו' מסעודה א'. היינו מסעודת הלילה שלפני התענית:

ובשבת כו' ל"ו ברכות. דכל תפלה יש בה י"ט ברכות ותפלת שבת אינה כ"א ז' ברכות. דהיחיד לא אמרה. משא"כ חזרת הש"ץ שהיחיד כבר התפלל בלחש וחשבנו אותן הברכות ולכן אין לחשוב הברכות שתי פעמים:

דהוא עיקר הברכה. ר"ל שגם ברכת מעין שבע אין לחשוב דהא עיקר הברכה ג"כ כבר אמרה היחיד:

למי שמברך על היין. דבשלמא המקדש על הפת אין תו' ע"י קידוש כ"א ברכה אח' בלילה אבל ברכת המוציא דלילה ודיום כבר נחשב בכלל ח' ברכות של סעודות אבל המקדש על היין ניתוסף לו עוד ברכ' על היין א' של קידוש דלילה וא' דיום והוי ג':

בשני הסעודות ר"ל של יום אבל סעוד' הלילה לא חשיב דהא בא להשלים מה שחסר בשבת מן מאה ברכות שמברך אפי' ביום התענית כמ"ש לפני זה והא ביום התענית חושב סעודות הלילה שלפני התענית כדלעיל:

תדע כו' ר"ל דמ"ש בסי' ר"ץ למלאות מפירות הוא לכתחלה למי שי"ל פירות ובסי' רפ"ד מיירי במי שאין לו פירות דא"ל איפכא דיותר עדיף לסמוך על ברכת התורה ומ"ש בסי' ר"ץ למלא בפירות מיירי בדר בכפר שאין קורין בתורה:

דאטו ר"א כדאיתא פ' התכלת. באספרמקי היינו בשמים. ומגדי היינו פירות:

בחבר עיר היינו צבור:

דהא דמי למי שמחויב בברכה כו' סי' קכ"ד סעיף ח'. כמבואר שם דהרב"י ורמ"א ס"ל דוקא אם אינו מחוייב באותה ברכה די לו אם יודע באיזה ברכה עומד המברך אף שלא שמע הברכ' ורשאי לענות אמן אבל אם רוצה לצאת בברכת המברך צריך לשמוע הברכה מפי המברך וכאן כיון שיעלה לו עניית אמן במקום ברכה ולהשלים מנין ק' ברכות בזה א"כ דינו כאלו רוצה לצאת בברכת המברך שצריך לשמוע הברכה:

דלא כמ"ש בב"י. ר"ל בספרו על הטור:

אח"כ מצאתי כו' זה קאי אתחלת דבריו דעדיף טפי למלאות בפירות מלסמוך על עניית אמן:

ומיהו כ' דביה"כ כו' מלהריח דריח תענוג הוא והיום יום עינוי ואסור בתענוג ומה"ט אין מברכים על הבשמים בט"ב שחל במוצ"ש כדלק' סי' תקנ"ו:

שחסר ל"ט ברכות כמו בשבת לולי שני סעודות שחשב לעיל להשלים נגד יום התענית שיש בו מאה ברכות. בשבת חסרו ל"ט. וביה"כ אין בו אותן סעודות ביום ולהשלים נשארו חסרים ל"ט:

וגם סעוד' א'. ר"ל של ליל יוה"כ דהא אפי' ביום התענית חשבי' ח' ברכות של סעודות ליל שלפני תענית תוך הק' ברכות כדלעיל וביה"כ שמפסיקין מבע"י חסרו אותן ח' ברכות הרי מ"ז. שחסרו מן מאה של יום תענית:

ומוסף ונעילה. שיש בכ"א ז' ברכות ובשחרית קורין שבעה עם המפטיר. דביה"כ אין קורין בלי מפטיר כ"א ששה כדלק' סי' תרכ"א. הרי כ'. דכ"א מהקורים מברך לפניו ולאחריו. והרי י' הקוראים. וברכת הפטרה שחרית ומנחה הרי י' דהמפטיר מברך על ההפטרה מלבד ב' ברכות שבירך על התורה עוד א' לפני ההפטרה וד' לאחריה ומנהג שגם במנחה מברכים אחר ההפטר' ד' ברכות דהיינו גם ברכת על התורה ועל העבודה כו':

מקדש שמך ברבים בשם כו'. כי הם נוהגים ע"פ דעת הרמב"ם שבכל השנה אין חותמים ברכה זו בשם ומלכות וכדאיתא בהרב"י. מ"מ ביה"כ להשלים מנין הברכות יחתום בשם ומלכות:

אבל באמת מנהגינו ע"פ הטור וש"ע לחתום בו אפי' כל השנה בשם ומלכות ועיין בט"ז סי' זה ס"ק ט':

גם מ"ש לברך על טלית קטן בפ"ע. אין ס' כ"ה ת"י ולענ"ד לא קאי על הכ"ה דלכ"ה בלי ברכת טלית קטן יש להשלים מאה ברכות כנ"ל ואפשר כוון מ"א להרב"י שכתב בשבת אם מתענה יברך על טלית קטן ע"ש:

אין נ"ל להרבות בברכות. כיון דביה"כ משכימים לבה"כ קודם אור היום ומיד שהגיע הזמן שרשאי לברך על הציצית לובשים טלית קטן ומברכים עליו א"כ הלא אפשר לפטור גם הטלית קטן בברכה זו דדוקא אם הפסיק ביניהן מברך על כ"א וכמבוא' סי' ח':

עמ"ש סי' רט"ו לענין גורם ברכות. וע"ש במ"א דאפי' בשבת אם הביאו לו פירות תוך סעודתו אינו רשאי להניחן עד אחר הסעודה להשלים מאה ברכות דהוי גורם ברכה ואם יצוה לבני ביתו שלא יביאם לו עד אחר הסעודה הביא מחלוקת אי רשאי וע"ש:

ובמנהגינו שא"א במנחה על התורה ר"ל בברכת המפטיר כדלקמן סי' תרכ"ב סעיף ב' בהג"ה:

ובשבת ר"ל כשחל יה"כ בשבת:

ובט"ב לא מייתי אסא ר"ל שהיה מנהגן להביא בשעת המילה הדס לברך עליו וכ' שם דבג' צומות מברך על הכוס ויטעמנו ליולדת אבל בט' באב שגם היולדת מתענה אין לברך על הכוס וגם הדס לא מייתי ע"כ ומדלא כ"כ ביה"כ משמע דבי"כ מביאין והש"ך שם חולק גם על ט"ב ופסק דרשאי להריח הביאו מ"א לק' סי' תקנ"ו: