מחצית השקל על אורח חיים מו:טז

(ס"ק טז) כי כו' ולקרות אותה כדינ' בברכותי'. ר"ל כי באמירת פסוק שמע ישראל לבד יצא מצות ק"ש דאוריי' ומה שאומרי' אח"כ ברכת ק"ש עם כל ק"ש אינו הק"ש כ"א מדרבנן דהא ידי ק"ש דאוריי' כבר יצא ואו' הברכות על ק"ש דרבנן לכן טוב שלא יתכוין לצאת באומרו פ' שמע ישראל כשרואה שלא יעברו הצבור זמן ק"ש (כי קי"ל בסי' ס' סעיף ד' במצות דאורייתא צריכא כוונ' וגם למאן דאמר מצות א"צ כוונה מ"מ כשמתכוין שלא לצאת מודה דלא יצא וכמבואר בפוסקים. גם לענין פסוק ראשון לכ"ע בעי כוונ' לקבל עול מלכות שמים כדלק' סי' ס"ג סעיף ד' לכן טוב שיתכוין שלא לצאת) ויש לו בזה יתרון שעי"כ יקרא אח"כ ק"ש עם הצבור (משא"כ כשרוצה לצאת באמירת פסוק שמע ישראל הוא ביחיד שלא בצבור) וגם כדינ' בברכותי' על ק"ש דאוריית':

ובזה מתורץ קושית הרב"י דדין זה לומר בשכמל"ו אחר פ' שמע ישראל הוא ממנהגו של ר"י החסיד כמ"ש הטור ולמד כן מדאמרי' ברכות דף י"ג ע"ב שמע ישראל כו' זו ק"ש של ר"י הנשיא א"ל רב לר"ח לא חזינא לר' דמקבל עליו מלכות שמים (פירש"י שהי' שונה לתלמידיו מקודם זמן ק"ש וכשהגיע זמן ק"ש לא ראיתיו מפסיק) א"ר בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים. והביא הרב"י בשם הרא"ה שהקשה ע"ז וז"ל ומיהו לא מחוור שפיר דאלו רבינו הקדוש משום דחקי' דגירסי' הו' עביד ומשום דתורתו אומנתו אבל טפי עדיף לציבורא למימר ברכת ק"ש על ק"ש דאוריי' כו' עכ"ל וע"ש מ"ש הרב"י לתרץ ולפי דברי הב"ח א"ש דבאמת כשרוא' שהצבור לא יעברו זמן ק"ש לא יתכוין לצאת באמירת פרש' שמע ישראל וא"כ שפיר יקרא אח"ז עם צבור ברכת ק"ש על ק"ש דאוריית' גם מ"ש הרב"י מן הירושלמי י"ל בזה וע' ב"ח וא"א להאריך:

שלא יאמר בכשמל"ו. דטעם אמירת בשכמל"ו כ' הרב"י וז"ל דכשאינו או' רק שמע ישראל נראה שאינה אלא סיפור דברים שאומרים ישראל כשמיחדים אבל כשאו' בשכמל"ו נראה שמכוין עכשיו לייחד כו' דאל"כ למה לו לו' בשכמל"ו עכ"ל וא"כ כשבאמת אינו מכוין לצאת לא יאמר בשכמל"ו דבז' נראה סותר שמתכוין לצאת:

כיון שאינו מתכוין. ר"ל מה לי שנראה כמתכוין כיון דבאמת אינו מתכוין:

ונ"ל דוקא כשירא כו' דדוקא באמירת בשכמל"ו ס"ל דאפי' לא יעברו צבור זמן ק"ש יתכוין שלא לצאת ויאמר בשכמל"ו דאין בזה גרעון כמש"ל. א"כ מה לו לשנות ממנהגו של עולם שאומרים בשכמל"ו:

משא"כ אמירת כל הפ' דאדרבא באמירת כל הפ' משנה מן המנהג דאין אומרים כל הפ' א"כ ניהו כשירא שהציבור יעברו זמן ק"ש י"ל כל הפ' היינו משום די"א דכל הפ' ראשונה הוי דאוריית' וכן רבינו הקדוש בשע' שהי' מעביר ידיו ע"פ היה קורא כל פרש' ראשונ' וכן מ"ש שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו ק"ש של ר"י הנשיא ר"ל כל הפ' ראשונ' (וכמ"ש הר"י בפ' היה קורא על משנת האומנין קורין בראש האילן ע"ש) אבל כשלא יעברו הצבור זמן ק"ש טוב שלא ישנה מן הצבור שאין אומרים כל הפרשה:

יאמר אתה הוא עד שלא נברא כו' ועיין הטעם בט"ז ס"ק ט':