מחצית השקל על אורח חיים מו:יד

(ס"ק יד) וי"א כו' בא למעוטי לן במדבר דליכא כו' כצ"ל:

ודעת הפוסקים משמע כו' מדסתמו דבריהם:

לכן נ"ל כו'. ר"ל להכריע ביניהן:

דסומא ל"י פ"ע. דס"ל דברכת פוקח עורים נתקנ' על הנאת עצמו שפקח עיניו שהי' כל הלילה כסומא ועור לכן כיון שהוא סומא לא יברך משא"כ נותן לשכוי בינה ניתקן על הנאת העולם וכמ"ש דהלב נקרא שכוי וגם התרנגול נקרא שכוי ונתן לתרנגול ג"כ בינה להבחין (ר"ל דלב החרש ודאי מבין ואף שאין שומע התרנגול אין בכך כלום דהבנת התרנגול שמברכי' עליו זהו מקרי הנאת עולם ולכן בין על לבו ובין על התרנגול חרש יכול לברך) לכן גם חרש אף שאינו שומע קול התרנגול קורא מ"מ יכול לברך: עססי' ס"ט דסומא יכול לברך יוצר המאורות והטעם כמ"ש הטור שם וז"ל שאעפ"י שאינו רואה הא נהנה במאורות שרואים אחרים שיורהו הדרך אשר ילך בה. והם דברי הש"ס במגל' דף כ"ד ע"ב ואולי יש לחלק בין הכא להתם: