מחצית השקל על אורח חיים תנג:ח

(ס"ק ח) קמח כו' וכ' הגאון כו' ובזה"ז כלם אפי' בני כפרים לותתי'. ומה"ט מ"ש ח"י בשם תשובת נ"ש דהתיר לטחון קודם שלשים יום בלי ניקור הרחים וה"ה אפילו שלשים לפסח אם הוא שעת הדחק. ולענ"ד מספק' לי מלתא טובא אם יש לסמוך ע"ז בזה"ז שעיינתי שם בסי' י"ב שטעמו להתיר א' שאין כוונתו לבטל ב' שמא לא טחנו בה כלל תבואה לתותה ואת"ל טחנו בה תבואה לתותה שמא אח"כ טחנו בה כמה פעמים שאינה לתותה ונתבטל החמץ בתבואה שאינה לתותה. ועוד כיון שיש טרחא בניקור והוצאות חשוב כמו דיעבד. ודי במה שהחמירו תוך שלשים וקודם שלשים לא מצינו מנהג יש לאוקמי אדינא עכת"ד. וכבר כתב בתשובת הרדב"ז וכ"כ בתשוב' ה"ה ח"צ דאין לסמוך על היתר תשובה כ"א שיהיה בנדון הבא לפניו כל הצדדים שכ' בתשו' דשמא לא התיר בעל התשוב' אלא בצירוף כל הצדדים. וא"כ לדידן דלותתין כל התבואות אזיל עיקר התירו שמא טחנו תבואה שאינה לתותה ולא נשאר כ"א ההיתר שאינו מתכוין לבטל והא כ' מ"א בשם הרשב"א בסי' תמ"ז ורמז עליו פה ס"ק ז' דאין להוסיף עליו עד שיהיה ס' אלא דוקא כשיש כבר ס' א"כ איך נתיר לעשות התערובות לכתחלה וטרחא והוצאות אין זה מספיק בשגם על ברירת חטים שצמח חולק פר"ח וכנ"ל ואיך נקיל כה"ג לכן נלענ"ד בזה"ז אין לסמוך על היתר זה: