מחצית השקל על אורח חיים תנא:מ

(ס"ק מם) ובדיעבד כו' כיון דהתיר' בלע א"צ לשער כו' כתב ח"י וז"ל ובאמת טעם א' תמוה מאוד כו' מה בכך כיון דלא ידעינן כמה נפק מיניה ודאי נגד כולו משערים דהרי לענין בב"ח דג"כ מיקרי התיר' בלע מ"מ בתוחב כף חולבות לקדירה של בשר או איפכא לכ"ע נגד כולו משערים כו' עכ"ל. ולפענ"ד כוונת המרדכי כך דהא לדעת ר"א שהבאתי לעיל א"צ הגעלה דהוי נ"ט בנ"ט וס"ל דאין במי שכר כ"א טעם החמץ ולא ממשו. וניהו דלא קי"ל כוותיה וס"ל דהוי ממשן של שעורים תוך השכר מ"מ עיקרו מים ואינו כולו שעורים דהא מה"ט מברכים עליו שהכל וכמ"ש בסי' ר"ד בשם הרא"ש. וא"כ דרך משל אם נאמר דהמחצה הוא שעורים ומחצה מים אם כן אפי' כל החביות בלוע משכר מ"מ יש במה שבתוכו ששים אף על גב דאין במה שבתוך הכלי ששים נגד כל הכלי מ"מ הא אין צריך לשער כ"א נגד חצי הכלי דהיינו מה שבלוע בו שעורים דחצי שני כל הכלי הלא במים דהתירא נינהו בלוע אלא דלמ"ד חנ"נ בשאר איסורי' גם נגד המים היה צריך לשער דהא המים נעשו נביל' מן השעורים דהא אין במים ששים נגד השעורים אך הא קי"ל בי"ד דבדבר היתר לא אמרינן נ"נ וא"כ ניהו דבפסח השעורים הם איסור מ"מ כשנבלע קודם פסח עדיין גם השעורים היה היתר א"כ ל"ל נ"נ ולזה נתכוון המרדכי במ"ש דהתיר' בלע ר"ל בשע' בליע' הי' היתר ול"ל נ"נ כנ"ל:

וא"כ לפי מה שתפס בת"ה טעם דנט"ל עיקר ולא ס"ל טעם א' של מרדכי א"כ קשיא על ת"ה שגם הוא התיר דיעבד וגם על רמ"א שפסקו כיון דקיי"ל נט"ל אסור בפסח:

ובלבד שיערו כו' אבל טעם הראשון של מרדכי א"צ לערות לכלי אחד קודם פסח:

עמ"ש סי' תמ"ז סס"ה כתב רמ"א דאם מלאו תוך כלי חמץ תוך שלשים יום קודם פסח נוהגים שלא לשתותו אפי' דיעבד. אך מ"א כתב שם ס"ק כ"ט בשם מהרי"ל דאם היה הכלי מורק ושוטף שרי וכאן הא כ' רמ"א רק שהדיחו היטיב תחלה כו':