מחצית השקל על אורח חיים תמז:מ
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 447:40 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק מם) לא בטיל כו' הטעם כולי דטעם י"א דבטל ברוב דדוקא בלח דאזלינן בשאר איסורים בתר נ"ט וצריך ס' ומשום חומרא דחמץ הוי במשהו אבל ביבש דבשאר איסורים בטל ברוב ה"ה בחמץ וכ' המרדכי טעם המחמירים בחמץ ביבש משום דבלח כו':
וא"כ בער"פ כו' ר"ל דלדעת נ"ה דהוי דשיל"מ א"כ גם בע"פ ניהו דהטעם שכ' ר"ס דחמיר חמץ דהוי בכרת כו' לא שייך בער"פ ולכן שלא במינו דאפי' לח בלח בטל בער"פ כמ"ש סעיף ב' אבל במינו אפי' יבש אינו בטל בער"פ משום דהוי דשיל"מ. אבל לפמ"ש מ"א דלא הוי דשיל"מ א"כ בער"פ בין לח ובין יבש בטל אפי' במינו:
כיצד נוהגים לענין ביטול יבש ביבש:
ומ"מ צריך כו' דביבש קי"ל דחוזר וניעור:
מצה כו' דאסורה מחמת הבלוע והבליעה אינו דבר שבמנין וכ"מ בי"ד:
דאל"כ אף בער"פ לא יתבטל במינו כנ"ל דאף בשאר איסורים לא בטיל דהוי דשיל"מ שיכול להגעילו אע"ג דלא קיי"ל הכי משום דצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו או מטעמים אחרים כמ"ש סי' ק"ב סעיף ג' מ"מ בצירוף די"א דחמץ אפי' לאו כלי הוי דשיל"מ מחמירים עכ"פ בכלי חמץ ולפ"ז בכלי חרס דל"ל תקנה בהגעלה גם בער"פ בטיל. ולעל"ד כלי חמץ מצד הדין לא בטיל דהא כ' רמ"א בי"ד הטעם בשם המרדכי דמש"ה חמץ ל"מ דשיל"מ הואיל וחוזר לאיסורא בפסח הבא וזה לא שייך בכלי ולפמ"ש ה"ה חכם צבי בתשובה דכלי שעבר עליו יב"ח אפילו בפסח דקיי"ל נט"ל אסור מ"מ כה"ג הוי עפרא בעלמא שרי ואפי' לכתחלה כתב להלכה דמותר אפי' לפסח אלא למעשה לא מלאו לבו להקל לכתחילה א"כ כלי אמץ הוי דשיל"מ דהא לאחר פסח מותר ואינו חוזר לאיסורא בפסח הבא דהא טרם שיבא פסח הבא עברו עליו יב"ח וגם בפסח שרי. ועוד בלי דברי הח"צ הנ"ל י"ל לדעת המרדכי וכוותיה פסק רמ"א שם בי"ד הוי כלי חמץ דשיל"מ דהא הר"ן פ' כ"ש כתב ג"כ הטעם משום דחמץ הוי דשיל"מ דהיינו בהתערובות אחר פסח. (ויתבאר לקמן בס"ק מ"ג) ודחי דזה לא מיקרי דשיל"מ כיון דבעין אין לו מתירין אחר פסח. וכ' עוד שטעם האומרים דהוי דשיל"מ דס"ל דהא מן התורה אפי' בעין מותר לאחר הפסח דקיי"ל כר"ש אלא מדרבנן משום קנס אסור בעין לאחר הפסח וא"כ כיון דמן התור' הוי דבר שיל"מ חכמים שאסרוהו לא באו להקל על דין תורה וגם לדידן לא בטל. אלא שהר"ן דחה גם טעם זה בשלמא אי דשיל"מ לא בטיל מן התורה א"ש דודאי חכמים לא באו להקל על דין תורה אבל כיון דהא דדשיל"מ לא בטל ג"כ אינו אלא מדרבנן הם אמרו והם אמרו וכיון דמדרבנן אחר הפסח אסור לא הוי דשיל"מ ובטל עכת"ד. וכיון דהמרדכי ורמ"א נתנו טעם משום דחוזר לאיסורו ולא כתבו הטעם משום דאחר הפסח מ"מ אסור מדרבנן. ע"כ גם הם ס"ל כיון דמן התורה מותר חכמים לא באו להקל ולא ס"ל כדחוי של הר"ן א"כ כלי אפ"ת דלא כתשובת ח"צ מיקרי דשיל"מ דהא מן התורה עכ"פ אינו חוזר לאיסורו בפסח דהא הוי נט"ל דמותר מן התורה וניהו דמדרבנן אסור מ"מ מיקרי לדידהו דשיל"מ: