מחצית השקל על אורח חיים תמז:ב

(ס"ק ב) ואין שם ט' בי"ד לענין צלי. דס"ל להרב"י דאינו אוסר אלא כדי נטילה אבל א' מהן שמן מפעפע בכולו ול"מ אם האיסור שמן אלא אפי' האיסור כחוש והיתר שמן מ"מ אוסר כולו דאזיל היתר ומפטם כו' וצריך ששים ה"ה בחמץ כה"ג אוסר במשהו כיון דמפעפע בכולו אע"ג דחמץ מצד עצמו לא משכח' שיהיה שמן מ"מ ההיתר מפטם ליה. במקום שלא נכפטלה. דאותו מקום אינו אוסר כ"א משום שבלע ממקום הכפל:

אפי' ההיתר שמן כו' דודאי איסור שמן הבלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל לא איסור כחוש. ומאי דלא אמרינן כה"ג אזיל היתר ומפט' כו' כתב ש"ך בי"ד סי' ק"ה ס"ק י"ט דדוקא באיסור מצד עצמו דעכ"פ אוסר מצד עצמו אפי' כחוש כדי נטילה גורם פיטום ההיתר שמוליכו עד שמפעפע בכולו משא"כ איסור כחוש הבלוע דמצד עצמו אינו מפעפע כלל ל"א דאזיל היתר ומפטם כו' ע"ש באחרונים:

וכ"כ המ"ב כו' הוצרך להביא ראיה דלא תימא ניהו דבשאר אסורים אמרינן דאין איסור בלוע כחוש יוצא כו' היינו משום דבשאר אסורים אינו אוסר עד שיתן טעם והאיסור כחוש בלוע אינו יוצא כ"כ הרבה עד שיתן טעם משא"כ חמץ דאוסר במשהו ס"ד דאפי' איסור כחוש בלוע עכ"פ יוצא משהו ויאסר בחמץ לזה הביא ראיה דגם בפסח אמרינן דאין איסור הבלוע כו' דאפילו משהו אינו יוצא:

להתיר שאר חתיכות שנגעו בחתיכה שנמצא החטה עליה ולא אמרינן דשאר החתיכות נאסרים שבולעים מחתיכה שהחטה עליה משום דאותה חתיכה שהחטה עליה אינה נאסרת כי אם משום שבלעם טעם החטה ואין איסור הבלוע יוצא כו'. וכ"מ סי' תס"ז ס"ט דדוקא כו' ר"ל שהביא שם ג' דעות בתרנגולת צליה שנמצאת בה חטה כו' חותך מקום פעפועו כו' דעה ב' דתרנגולת כולה אסורה דע"י היפוך השפוד מתפשט הטעם בכל התרנגולת דעה ג' שכל התרנגולות שנצלו עמה בשפוד ונוגעות זו בזו אסורים שע"י היפוך השפוד מתפשט הטעם מזו לזו ודייק מ"א מדיעה ג' דדוקא ע"י היפך השפוד כולם אסורים דמשמע אם לא היפך אע"ג שנוגעת זו בזו מותרים שאר התרנגולת. וניהו דאם כל התרנגולת כחושות א"ש דאין איסור כחוש בלוע יוצא כו' אפילו בחמץ. אלא מדסתם משמע אפי' התרנגולת שמינה מותרות אם לא היפך דאם לא כן ה"ל לפ' כן בהדיא ואמאי נימא כיון דתרנגולת שמנה מפטם לאיסור חמץ הכחוש אע"כ דאפי' בחמץ ל"א דאיסור כחוש בלוע יוצא. וגם לא אמרינן דאזיל ומפעם שיצא עכ"פ משהו ויאסר בחמץ. ומתמיהים העולם על ראיה זו מדסתם. ע"כ דעיירי אפי' בשמנה הא בלא"ה היכא הוכיח מ"א גופי' לקמן סיי תס"ז משני ראיות דע"כ מיירי שם דוקא בכחושה ראיה א' בס"ק ל"ד מדע' א' דס"ל דדי אי חותך מקום פעפועו. וז"ל קשה הא כ' סי' תמ"ז ס"א ואין שם דבר המפעפען כו' משמע דאם יש דבר המפעפען אוסר כולו וצ"ל דהכא מיירי ג"כ שהתרנגולת כחושה עכ"ל. ראיה ב' בסעיף קטן ל" מדעת ג' דמצריך דוקא לאסור כל התרנגולת שיהי' כל התרנגולת נוגעות זו בזו וכתב מ"א וז"ל אבל אם אין נוגעות אין אוסרות ול"א דהבליעה הולכת בכל הכלי כמ"ש בי"ד סי' ל"ב סעיף ה' (דמספיקא אמרינן דהבליעה הולכת בכל הכלי וא"כ אפילו אין התרנגולת נוגעות זו בזו. מכל מקום הלא נוגעים בשפוד שניצלו בה. והבלוע מתפשטת ממקום שהתרגגולת שהחטה עליה עד סוף השפוד ויאסרו האחרות מן השפוד) דהתם מיירי בבישול ור"ל אבל בצלי פשיטא לן דאין הבליעה הולכת בכל הכלי) וא"כ אם התרלגולת (שהחטה עליה שמנה) אפ"י' אין נוגעת אוסרת הכל עכ"ל הרי דהוכיח משני ראיות דמיירי שם בכחושה אע"ג דסתם שם. ולענ"ד אינה קושי' ודברי מ"א פשוטים דודאי אין דרך הפוסקים וביותר בש"ע לסתום הדברים אלא דלדע' א' דס"ל דסגי בנטילת מקום פעפועו דע"כ מיירי בכחוש' מדכ' הרב"י פה ואין שם דבר המפעפען כו' י"ל דמה"ט סתם שם ולא פי' דמיירי דוקא בכחוש' דסמך את עצמו על מ"ש פה בסי' תמ"ז ואין שם דבר המפעפען וכן לדעה ג' שכתב דוקא בנוגעת דמ"כ מיירי בכחוש' דאל"כ נימא דהבליעה הולכת בכל הכלי אע"ג דסתס לק"מ די"ל שסמך עצמו על מ"ש בי"ד דהבליעה הולכת בכל הכלי אבל אי ס"ד דבחמץ אמרי' דאזיל היתר ומפטם כו' א"כ ע"כ הא דהוצרך שם לטעם ע"י היפוך השפוד כו' דמשמע אם לא היפך מותרים מיירי דוקא בכחושה זה ה"ל לפרש ולא לסתום דדין זה דבחמץ שאני משאר איסורים ואמרי' ביה דאזיל היתר ומפטם כו' לא הוזכר בשום מקום. ואדרבא הא לפי האמת ס"ל למ"א דחמץ שוה בזה לשאר איסורים וא"א דבחמץ אמרי' דאזיל היתר ומפטם כו' לא ה"ל לסתום בסי' תס"ז אלא לפרש דאם היא שמנה אפילו אם לא היפך כו' אסורים א"ו דבאמת חמץ שוה לשאר אסורים בזה:

ומבושל בלא כו' דינו כצלי דאמרי' אין איסור הבלוע כו' ואפי' ההיתר שמן וא"כ אותה החתיכה שאין החמץ עליה אע"ג שנגע בחתיכה שהחמץ עליה מותרות. ומיהו כו' כמ"ש רמ"א גבי מליחה לאסור החתיכה כולה שהחמץ עליה אפילו כחושה ולהצריך החתיכה שנגעו באותה קליפה והטעם מבואר לקמן סי' תס"ו. ודע דעל מ"ש רמ"א ולא סגי בפדיון כו' כ' בס' ח"י וז"ל במקום הפסד מרובה מאוד או בשעת הדחק המקיל להתירו בהנאה ולהשליך דמי הנאת חמץ משהו המעורב בו לים לא הפסיד כו' ועמ"ש הפר"ח: