מחצית השקל על אורח חיים תמז:יג

(ס"ק יג) דחיישינן כו'. ול"נ דהרשב"א כו' שממני נובע הגהת רמ"א כמו שנרשם:

אבל לדידן כו'. דלא כרמ"א דהש"ך הבין דרמ"א אוסר אפי' ע"י סינון. אבל לא סיננו עד הפסח ר"ל דאם סיננו קודם פסח אפילו נמצא פירורים שנשארו למעלה על הבגד שסיננו ע"י מותר דכיון דהשתא לא נשאר בו רק טעם חמץ דס"ל דודאי הפירורים עצמם אינו עובר כלום דרך הבגד וטעם אינו חוזר וניעור לכולי עלמא אבל אם סננו בפסח ונמצאו פירורים למעלה על גבי בגד אסור. דהא חזינן דהיה בו בפסח פירורים ואסרו בפסח. אבל אי סנגו בפסח ולא נשארו פירורים על גבי בגד הרי חזינן דלא היה בו פירורים רק טעם בעלמא ונתבטל קודם פסח ומותר היין:

אבל ח"י כתב הטעם דמהאי טעמא מהני סינון דאפילו את"ל דנכנס מעט חמץ עם היין דרך הבגד מ"מ כיון שהוא דק כל כך עד שנכנס דרך נקבי הבגד ומתערב עם היין יש לו דין לח בלח דאינו חוזר וניעור בפסח וכתב בספר ח"מ דלפי טעם זה אם לא סננו עד הפסח אפילו לא נמצאו פירורים למעלה על הבגד מ"מ אסור היין דיש לחוש שמא עד זמן מה קודם הסינון היו בו פירורים גסים ונתנו טעם בפסח ואסרו היין ואח"ז נתמעכו ונעשו דקים עד שעברו דרך נקבי הבגד ע"ש: