מחצית השקל על אורח חיים תלג:יז
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 433:17 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק יז) מבטלו כו' הביטול דרבנן שמא יפקח הגל בפסח ויעבור אז על ב"י. אבל כל זמן שהגל עליו אינו עובר והר"ן בפ' כ"ש אייתי ראיה ממכילתא דתניא יצא חמצו של גוי שהוא ברשותו של ישראל וחמץ שנפלה עליו מפולת אף ע"פ שהוא ברשותו של ישראל אבל אינו יכול לבערו עכ"ל:
ולסמ"ק הביטול דאורייתא. וכ' הב"ח וכדי לישב לסמ"ק מכילתא הנ"ל צ"ל דמוקי לה דנפל עליו גל גדול שאין בידו לפקחו כו' ולכן כ' מ"א אח"ז דכה"ג גם סמ"ק מודה:
וכ"מ במ"מ עבב"י ס"ס תל"ח שהביא דברי המ"מ הללו על השגת הראב"ד פ"ב מהל' חמץ דין י"ד כ' הרמב"ם היה חמץ בבור אין מחייבים אותו להעלותו אלא מבטלו בלבו ודיו והיא איבעיא דרבא ולא אפשט' ולכן כ' הרמב"ם דמבטלו והוי ספיקא דאבעיא בדרבנן ואזלינן לקולא. וע"ז השיגו הראב"ד וז"ל נדמה בעיניו דרבנן לכתחלה קמבעיא ליה וטעות גדול הוא זה דהיינו מטמין בבורות אלא כשבדק וביטל ולאחר זמן אסורו מצא וזו היא שאלתו של רבא עכ"ל. וכ' ע"ז המ"מ וז"ל ואני אומר כו' ובודאי לא נתכוין שיהיה רשאי להטמין כו' ודברי רבינו הם. בככר הנופל מאיליו לבור דבשעת בדיקה שהצריכו חכמים אין צריך לירד שם אלא צריך לבטלו כו' וה"ז ממש כחמץ שנפלה עליו מפולת שה"ה כמבוער וצריך לבטלו בלבו. ואע"פ שאין רשאי ליקח חמץ ולהפיל עליו מפולת כיון שקודם בדיקה נפל עליו מאיליו די בביטול. וכן הדין כאן כו' עכ"ל וכוונת דעת הראב"ד בפי' האיבעיא דרבא מבואר בב"י וב"ח לקמן סי' תל"ח ואנן קיימא לן בזה כהרמב"ם כמבואר סי' תל"ח. וכיון שה"ה דימה האי אבעיא דרבא לחמץ שנפלה עליו מפולת ממילא ע"כ דיניהן שוין. וכיון דבאיבעיא דככר בבור צריך ביטול מן התורה וכמבואר שם בהרמב"ם ובמ"מ ומה"ט אי לא בטלו הוי אזלינן לחומרא בספק האיבעיא דהוי ספק תורה ולכן צריך לבטלו ואז הוי ספק דרבנן. א"כ ע"כ גם הכא במפולת הוי הביטול מן התורה כיון דהמ"מ דימה אותן יחד:
וא"כ אם לא בטלו כו' זה קאי לדעת סמ"ק. ור"ל וא"כ דצריך ביטול מן התורה אם לא בטלו כו' חייב לפקח כו' משא"כ לרש"י והר"ן דהביטול אינו אלא מדרבנן כהאי גוונא דאי אפשר לבטל פטור כן מבואר בב"ח ע"ש:
וכתב הש"ג הואיל ול"ע כו' ר"ל כיון דקי"ל כר"ש דחמץ אחר הפסח מן התורה מותר אלא אסור מדרבנן דקנסוהו הואיל ועבר עליו בבל יראה וכדלקמן לכן כהאי גוונא דלא עבר מותר לאחר פסח. ואין לחוש בו להערמה ר"ל דקי"ל סימן תמ"ח חמץ שעבר עליו הפסח אף ע"ג שבטלו אסור לאחר הפסח אע"ג דלא עבר על בל יראה. מ"מ חיישינן שיערים לומר. שבטלו ע"ש מ"מ הכא שרי וע' בט"ז מה שמחלק בזה ובס' ח"י: