מחצית השקל על אורח חיים מג:יג

(ס"ק יג) אם היה כו' דהא בפ"ז דשבת דף ס"ז ע"ב מבעיא להו אי קמיעין יש בהם משום קדוש' ואסור לכנוס עמהן לב"ה או אין בהם משו' קדוש' ובעי למפשט מדתנן אין יוצאין בשבת בקמיע שאינו מן המומחה דהו' משוי אבל כשהוא מן המומחה הוי תכשיט ושרי. מ"מ ניחוש דלמא יצטרך לילך לבית הכסא ויהיה צריך להסירו ויעבירנו ד"א ברשות הרבי' אלא על כרחך אין בהם קדושה ושרי לכנוס בהם לבה"כ. ודאי דמיירי במחופה בעור דאפי' יש בהן משום קדושה מ"מ מותר ליכנס עמהם לב"ה כיון דמחופים. ופריך והרי תפילין דמחופים עור הבתים ואפ"ה תניא הנכנס לבה"כ חולץ תפילין ברחוק ד' אמות ומשני התם משום שהוא על הבתים שאינו מחופה:

וכ"ה בי"ד. קמיעי' אם מכוסים עור מותר לכנוס בהן לבה"כ ואם לאו אסור:

ורש"י פי' כו' בינם לקרקע עכ"ל רש"י:

ומותר להניחן כו' וא"כ לרש"י לא מיירי כלל לענין ב"ה ואפשר לרש"י באמת אם רוצה לכנוס בהן לבה"כ אפי' בלילה סגי בכיס אפי' פחות מטפח אפי' הוא כליין אלא מיירי להניחן ע"ג קרקע בחדרו שלא יהי' בהנחתן על גבי קרקע בזיון: