מחצית השקל על אורח חיים תכט:ו

(ס"ק ו') ת"ח כו' ואע"פ כו' כימים האסורים מדבריהם ור"ל והא כתב לקמן סי' תקס"ח סעיף ה' המתענ' ת"ח בחנוכה ופורים שהם מדבריהם צריך למיתב תענית לתעניתו ע"ש:

ועמ"ש כו' הגרסא שלפנינו ופרושו:

וא"כ ק"ו דמתענין בניסן. אין כוונתו כיון דדעת הרב"י אליבא דס"ח דס"ל אפי' ביום טוב שני מיתב תענית לתעניתו וניהו דלא קי"ל כוותיה בי"ט שני. מכל מקום בניסן עכ"פ אפי' לדידן רשאי למיתב תעני' לתעניתו. דע"ז לא שייך ל' ק"ו דאין זה ק"ו אלא דנחתינן דרגא אלא כוונתו על מה שפי' המ"א דברי הס"ח בסי' רפ"ח וז"ל הס"ח אם התענ' בי"ט בשביל חלום ובי"ט אחרון למחר יתענ'. והבין הרב"י דמ"ש ובי"ט אחרון קאי אדבתרי' ונמשך למטה ובי"ט אחרון למחר יתענ' היינו תענית על מה שהתענ' בי"ט א'. אבל מ"א פי' שם דהאי ובי"ט אחרון הוי"ו היא וי"ו המחלקת כמו או בי"ט אחרון ונמשך שלפניו אם התענ' בי"ט כו' ובי"ט אחרון ר"ל או שלא התענ' ת"ח בי"ט ראשון כ"א התענה ת"ח בי"ט אחרון למחר דהיינו א"ח יתענה תענית לתעניתו בין שהתענ' ת"ח בי"ט א' ובין שהתענ' ת"ח בי"ט ב':

ולזה כתב מ"א ועמ"ש כו' הגרסא שלפנינו פירושו דר"ל שיתענה תענית לתעניתו בא"ח וכיון דאפילו בא"ח שרי ק"ו לימי ניסן שהם קלים מיום א"ח. וכ"מ לעיל סי' רפ"ח ע"ש:

ביו"ד לחודש שהוא ת"צ שמתה בו מרים. ר"ח ניסן מתענ' עס"י תקע"ג ר"ל אם חל ר"ח ניסן ביום א' ובשבת ער"ח התענה ת"ח יתענ' למחרתו בר"ח ניסן תענית לתעניתו דר"ח ניסן גם הוא תענית ציבור שבו מתו נדב ואביהו ומה"ט כתב בסי' תקע"ג שחתן ביום חתונתו יתענ' בניסן כיון שאינו אלא מנהג שלא להתענות בניסן ואפי' נשא בר"ח ניסן יתענה אע"ג דבשאר ר"ח אינו מתענה מ"מ ר"ח ניסן הואיל ובלא"ה הוא ת"צ כנ"ל יתענה: