מחצית השקל על אורח חיים תכט:ג

(ס"ק ג) בכל כו' מפני שי"ב נשיאים כו' היה י"ט וכמו שכתב התוספת בשם הירוש' ר"פ מקום שנהגו דאפי' יחיד המביא קרבן אותו יום לו י"ט:

ואח"כ ע"פ ואע"פ שמפסיק יום אחד בין הקרבת י"ב נשיאים לער"פ דהיינו יום י"ג בחודש דהא ערב פסח הוא י"ד בניסן. והיה נרא' לכאורה שהלך בעקבי הרב בית יוסף שמפרש למסכת סופרים שממנו נובע דין זה שכתב וז"ל ולמה אין מתענין בניסן. מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן וי"ב נשיאים הקריבו קרבנן לי"ב יום. יום לכל שבט כו' ופי' הרב"י שבראש חודש ניסן הוקם המשכן ובאותו היום לא הקריבו ולמחרת ב' ניסן התחילו י"ב הנשיאים להקריב. ולפ"ז א"ש ל' מ"א דנשיא האחרון הקריב ביום י"ג ניסן וא"כ א"ש מ"ש מ"א ואח"כ ער"פ. אבל יותר נרא' דס"ל להב"ח ופ"ח שחלקו על הרב"י דמה"ת נימא דמס' סופרים חולק על הפסיקתא שאמרה על אותו ר"ח ניסן שנטל עשר עטרות וא' מהן ראשון לקרבן נשיאים שנחשון בן עמינדב שהוא היה המקריב ראשון הקריב בר"ח ומ"ש במס' סופרים שבאחד בניסן הוקם המשכן אין הכוונ' שזה לבד גורם שהוא י"ט אלא שגם נשיא א' הקריב אותו יום ומה"ט הוא י"ט כמו שאר ימים ומאי שאמר שהוקם המשכן כדי לידע שמאותו יום התחילו להקריב ומ"מ מ"ש מ"א ואח"כ ע"פ. ר"ל אחר אחר ובאמת יום א' מפסיק ביניהן. עכ"פ יצא רוב החודש בקדוש':