מחצית השקל על אורח חיים תכח:ג

(ס"ק ג) מבה"ח כו' פי' שחל ר"ה ביום ה' כו' ר"ל אף שכל הסימנים שניתנו בטור ובעברונות ובלוחות בכל שנה. דרך משל בש"ה או בח"ה או בכ"ה. אות ראשון מורה על ר"ה באיזה יום יחול ר"ה ואות אחרון מורה על ר"ח ניסן ופסח מתי יחולו ואות אמצעי מורה על השנה אם היא כסדרה. אם כתוב כ' מורה כסדרן ואם כתוב ח' מורה חסרה ואם כתוב שי"ן מורה שלמה. אבל פה ע"כ אין הפי' כן אלא הבי"ת של בה"ח אינ' סי' אלא פעולה בשנה שסימנה ה"ח והוא מורה ה' על ר"ה שחל ביום ה' וח' מורה שהיא חסרה ועל ר"ח ניסן לא נתן סי' כי איין לו תכלית בו. וכן מ"ש רמ"א וה"ש מעוברת הוי"ו היא וי"ו העיטוף ואין סי' כ"א שני אותיות אחרונות וה"א מורה סי' על ר"ה שחל ביום ה' והשי"ן מורה סי' שהיא שלמה:

שאז קורין פרשת נח:

ר"ל אם חל ר"ה בא' מימי ב' ג' ז' אז קורין פרשת נח שכבר עבר איזה ימים מחדש חשון. והטעם שקורין צו קודם פסח בפשוטה כתבו משום דכתב ביה בחטאת וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומורק ושוטף במים דיש בזה זכר לדין הגעל' שצריכים להגעיל קודם פסח כלי חמץ. ובמעוברת שיש איזה שבתות יותר וא"א לקרות צו סמוך לפסח אז קורין מצורע קודם פסח דכתב ביה בזב וכל כלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים שיש בזה ג"כ קצת זכרון לדין הגעלה כ"א ה"ח. או ה"ש מעוברת באין ברירה צריכים לקרות אחרי קודם פסח: