מחצית השקל על אורח חיים תה:יא

(ס"ק י"א) חוקקים כו' בערובין שם. דף ל"ג ע"א וע"ב דאמר רבי אם נתן העירוב תוך כלכלה התלוי' באילן למעלה מי' הוי עירוב ומסיק הש"ס דע"כ מיירי דאין האילן רחב ד' דא"כ הוי אילן רה"י והוא נתכוין לשבו' בר"ה ואמאי הוי עירוב הא אינו יכול ליטלו משם ולהביאו אצלו ב"ה וכדאיתא לקמן סי' ת"ט סעיף ב' וכיון דאין האילן רחב ארבע כלכלה מאי עבידתיה אלא דרבי ס"ל כר' יודא דבעינן שיהי' העירוב מונח ע"ג מקום ד' ולכן אע"ג שהאילן לבד אינו רחב ד' וכן הכלכלה לבדה אינה רחבה ד' מ"מ בצירוף הם ד' ואם היה נותן העירוב למעלה בפי הכלכלה פשיטא דמצטרפים אלא שנתנו למטה בשולי הכלכלה מ"מ חשוב מקום ד' אע"ג דנגד שולי הכלכלה ליכא רוחב אילן דהא האילן עולה למעלה משולי כלכלה אלא דרבי ס"ל כר"מ דא"ל חוקקים להשלים ולכן גם באילן אמרינן חוקקים ומצטרף בהדי כלכלה לשיעור רוחב ד' (ומ"מ לא מיקרי רה"י כיון דלמטה אינו רחב ד' וע"ש ברש"י ותוספ' ולעיל סי' שמ"ה במ"א ס"ק א):

בספינה קטנה שאינה רה"י אלא דאמרינן חוקקים בספינה גדולה שהיא רה"י ואף שהקטנה נגד דופני הגדולה אמרינן בדופני גדולה חוקקים וכדלעיל באילן:

ואפשר שר"ל כו' ועובי הנסרים כו' כמ"ש סי' שע"ב ס"ו דתל גבוה ה"ט ובנה עליה מחיצה גבוה חמשה טפחים מצטרפים ומיקרי גבוה יו"ד ה"ה הכא מיירי שהמחיצות אין גבוהים כ"א ה"ט וכדומה ועובי הנסרים של שולי ספינה עבים ה' טפחים מצטרפים לגבוה יו"ד ומיקרי רה"י וא"כ מ"ש רמ"א ואין לו כלל וכן מ"ש חוקקים היא לאו דוקא דהשתא מיירי דא"ל מחיצות אלא שאין גבוהים יו"ד וגם א"צ כלל לחקיקה אבל ל"ל דבאמת אין לו מחיצות כלל אלא עץ עב וגבוה יו"ד דזה מלת' דפשיטא דכל גבוה יו"ד מיקרי רה"י אם רחב ד"ט גם אין זה מיקרי ספינה (וצריך לחלק בין האי דלעיל סי' שמ"ה סעיף ט"ו בית כו' וקירוי משלימו כו' וק"ל: