מחצית השקל על אורח חיים שצט:ו

(ס"ק ו) ביותר כו' תק"ף אמה דהיינו לפי מ"ש בסעיף יו"ד דאם מדד הקרן באלכסו' שא"כ לא יהי' התחום נגד העיר כ"א אלף תכ"ח אמה. א"כ מפסיד תקע"ב אמה כי אלף ותכ"ח ותקע"ב הם יחד אלפים אמה. אלא לפי שהחשבון שבסעיף יו"ד שהתחום נגד העיר בכה"ג שמדד הקרן באלכסו' הוא אלף תכ"ח אמה הוא בנוי על הכלל שאמתא בריבוע אמתא ותרי חומשא באלכסו' אולם לפי שאין כלל זה מדוקדק שהאלכסו' יותר משני חומשים עוד חלק חמשים לכן כ' תק"פ אמה בקירוב ועיין בב"י שהאריך בזה:

ודע דמ"ש בש"ע בסעיף ח' בהג"ה מדד ומצא מדתו במזרחית צפונית יתרה כו' מותח החוט כו' באלכסו' וי"א בשוה כו' הוא מחלוקת רש"י והרא"ש דדעת י"א הוא דעת רש"י ודעה א' הוא דעת הרא"ש דס"ל דבמקום שהתחום קצר היינו דאמרי' שהיה שם הרים וגאיות והיה צריך לקדר ולכן נתקצר שם התחום ובצד השני לא היו הרים וגאיות ולא היה צריך לקדר לכן התחום יותר ארוך שם:

לא הבנתי כיון דמצ"א חלק ויכול למדוד בשוה למה לא ימתח החוט עד צד השני בשוה כדעת רש"י דהא מבואר בסעיף ו' דאם אינו יכול להבליע מודד מן הצד כשהוא תוך אלפים ומותח אחר כך חוט שגם נגד העיד שיש הרי' יהי' התחום כפי שמדד מן הצד ואם כן למה יגרע כשמודד בצד אחד שלא יותן בצד שני שיש הרים ולמה לא יותן גם בצד שיש הרים תחום ארוך כ"כ כמו צד השני שאין שם הרים כי עדיף מן הצד ממדידת העיר עצמה בצד אחד: