מחצית השקל על אורח חיים שצט:ג

(ס"ק ג) כנגד כו' כדי להבליע כו' כ"ה בתוס' דף נ"ח ע"ב ד"ה אין מודדים כו' ולפ"ז צ"ל מ"ש סעיף ו' הגיע להר או לגיא כו' שאינו יכול להבליעו כו' אם יכול להבליע בתוך אלפים של צד צפון כו' וכאן לא התיר למדוד אלא נגד העיר דוקא צ"ל דכאן מיירי שיכול להבליע נגד העיר. אבל בסעיף ו' מיירי שאינו יכול להבליעו כמ"ש שם. אלא היה צריך לקדר דהיינו ע"י מדידת חבל של ד"א וא' יתן החבל נגד לבו כו' וכמבואר בסעיף זה. ויפסיד הרבה לכן התירו לו למדוד מן הצד במקום ישר וכ"ה בפרישה אלא שמהרש"א כתב שם על דברי תוס' הנ"ל וז"ל על מ"ש התוס' שיש למדוד נגד העיר כדי להבליע. אין זה מדוקדק דמדידת הבלעה של חמשים אמה (ע"י שני עצים כמבואר בש"ע) הוא שוה בעצמו למדידת קרקע חלקה ומישור. ויותר נכון בזה לשון הרא"ש שיש כנגד העיר הרים וגאות שיש לו לקדר כו' עכ"ל. ולפ"ז תיקשי האי דסעיף ו' דהתירו לו למדוד מן הצד היכי דאינו יכול להבליע ויצטרך (לקדר ושניהם הן דסעיף זה הן דסעיף ו' דברי משנה דשם) וצריך לדחוק לפ"ז דכל מה שהוא נגד שני אלפים שמצד זה של עיר או לצד שני הכל מיקרי נגד העיר. ולא אסר פה כ"א מה שהוא חוץ לשני אלפים שמצד. ודברי ש"ע שבסעיף זה הם מ"ש בסעיף ו' ודוחק: