מחצית השקל על אורח חיים שצח:יב

(ס"ק יב) מחומותיה בגמ' פריך כו' ? צריך אני להציע דברי הש"ס וה"א בדף נ"ז עמוד ב' מהא דתנן שלשה כפרים המשולשים כזה ? ? רואין כל שאלו מטיל אמצעי ביניהן ר"ל רואין כאלו עומדים בשורה אחת כזה ? ? ?. ולא יהי' בין זה לזה אלא קמ"א ושליש ה"ה כאחת א"ל רבא לאביי כמה יהי' בין חיצון לאמצע א"ל אלפים אמה א"ל הא את אמרת בעיר העשויה כקשת אפי' יש בין קשת ליתר יותר מאלפים א"ל הכי השת' התם איכ' בתים וא"ל אתי דרך בתים אבל הכא ליכ' בתים בין אמצעים לחיצונים וא"ל רבא לאביי כמה יהי' בין חיצון לחיצון א"ל אפי' יותר מד' אלפים רק אי רואים אלו מכניס אמצעי לתוכן ואין בין זה לזה קמ"א ושליש א"ל והאמר רב הונ' עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מד' אלפים כו' ואם לאו מודדים מן הקשת א"ל התם ל"ל מלי הכא א"ל מלי. וכתב התוס' וז"ל התם לבני אמצעי קשת אין מודדים להם מן היתר ול"ל מלי בענין זה כאלו בתיהם שבקשת נתונים ביתר דא"כ מפסידים לצד אחר דאי הוי היתר לצד מזרח מפסידים מצד מערב והכי נמי לא אמרינן מלי להיות רואים בני אמצעים כאלו עומדים בין החיצונים למדוד להם משם אלפים ודוקא לחיצונים אמרינן מלי כשבאים בני חיצונה זו לילך דרך חיצונה אחרת שמודדים לכ"א מפתח חברתה וה"נ בני ראש קשת הא' שבאו לילך לצד ראש קשת האח' אמרינן מלי ומודדים להם אלפים מראש קשת האחר אפי' יש בין ב' ראשי הקש' יותר מד' אלפים ובלבד שלא יהי' בין יתר לקשת יותר מאלפים כמו בין אמצעים לחיצון דהכא דלא שרי אלא עד אלפים כו'. ועוד י"ל דהתם ל"ל מלי כיון שהאויר שביתר אינו יכול להחזיק בלי הקשת (דהא עיגול הקשת כשפושטים אותו יותר גדול מהיתר) וה"ה הכא אם הי' האמצעי גדול יותר מן האויר שבין ב' החיצונות דל"ל מלי עכ"ל ובזה מבוארים דברי מ"א ודברי ש"ע דהרב"י פסק כתי' בתר' דתוס' ולכן אפילו לאמצעי מודדים מן החיצונות (אלא דלפ"ז אם האמצעי גדול שאין האויר שבין החיצונות מחזיקו לא אמרינן מלי כמ"ש התוספות וה"ל להרב"י לבארו ואולי שהתוס' כתב שם עוד תי' אחר י"ל דס"ל להרב"י כאותו תי' ע"ש) ורמ"א פסק כתי' קמא ולכי כתב דלאמצעי אין מודדים אלא מחומותיה דלגביה לא אמרינן מלי דא"כ מפסידים מצד אחר:

ומ"ש מ"א ואם כן משמע דאם יש בין ב' החיצונות כו' כמו דעיר העשויה כקשת וצ"ע דסתם הטור ר"ל דברי רמ"א נובעים מטור וה"ל לטור לחלק דלפעמים גם לאמצעית מודדים מחיצוני' ואף דבעיר העשוי כקשת י"ל אי בעי אתי' דרך בתים משא"כ הכא דליכ' בתים מ"מ הא חזינן לרבה בר"ה דס"ל אפי' אין בין ב' ראשי הקשת יותר מד' אלפים אפ"ה בעינן שלא יהיה בין הקשת לית' אלפים ע"כ ס"ל דלא אמרינן אי בעי אתי דרך בתים דבעינן שיהי' מובלע משני צדדים אפ"ה אי ליכא בין קשר ליתר אלפים ובין ב' ראשי הקשת ליכא ד' אלפים מודדים מן היתר אף דלגבי עיר כקשת ל"ל מלי א"כ ה"ה בג' כפרים אם אין בין אמצעי לחיצון ב' אלפים ובין ב' החיצונים ליכא ד' אלפים דמובלע מב' צדדים אף לאמצעי דל"ל גבי' מלי כנ"ל ואע"ג דל"ל אתי דרך בתים מ"מ מודדים מו החיצונה כמו בעיר כקשת:

בכל ענין. ר"ל אפי' אין בין ב' החיצונים ד' אלפים אך מ"ש מ"א בס"ק ד' דדוקא לחיצונים מודדים מן היתר אבל לא לאמצעים היינו בעלי אמצע הקשת והביא ראיה מהכ' סעיף ח' אמת התוס' כתבו כן כמש"ל. אך כבר כ' מהרש"א שם לפרש דבריהם דהא ע"כ הא דהקשה רבא לאביי דהתי' בכפרים אפי' יש בין ב' החיצונים יותר מד' אלפים מעיר כקשת דבעינן שיהי' בין ב' ראשי קשת פחות מד"א והא לאביי גם בעיר כקשת אם אין בין קשת ליתר אלפים אפי יש בין ב' ראשי קשת יותר מד' אלפים מודדים מן היתר ותי' דהכי פריך דע"כ לא סגי התם אפי' יש בין שני ראשי קשת יותר מד' אלפים כשאין בין קשת ליתר רק אלפים אלא משום דאמרינן אתי דרך בתים חבל אי ליכ' ה"ט אפי' לא היה בין קשת ליתר אלפים אפ"ה צ"ל בין ב' ראשי קשת פחות מד' אלפים וכיון דבכפרי' צ"ל אתי דרך בתים א"כ אפי' אם בין אמצעי לחיצונים אלפים אפ"ה אין ראוי להתיר אלא אם כן אין בין החיצונים ד' אלפים ומשני התם ל"ל מלי ולכן אי לאו דא"ל אתי דרך בתים אפי' אין בין קשת ליתר אלפים מ"מ צ"ל בין ב' ראשי קשת פחות מ" אלפים אבל הכא א"ל מלי וא"כ גם דברי התוס' שכתבו דגם בקשת לבני אמצעי קשת אין מודדים להם מן היתר היינו אי לא ה"א א"ב אתי דרך בתים אלא מטעם דאמרינן מלי דבהכי קיימ' הסוגי' השת' אבל לפי סברת אביי והכי קיי"ל דאמרינן א"ב אתי דרך בתים גם לבני אמצעי קשת מודדין מן היתר אפי' ל"ל לגבייהו מלי ולהכי א"ש שסתם הטור לעיל בסעיף ד' וכבר תפסו האחרונים בזה על המ"א וצ"ע: