מחצית השקל על אורח חיים שצב:ז

(ס"ק ז) מצבה כו' ונ"ל דגם ברא"ש ט"ס ר"ל דברא"ש כתב י"ט ומה"ט כ' הרב"י שמ"ש בתו' ד"ט הוא ט"ס ומ"א כתב להיפך דאדרבה ברא"ש ט"ס:

ל"ל בגמ' מחיצה הא אפי' ב"פ מהני ר"ל ל"ל להטריחו להעמיד מחיצה דהיינו מצבה הא סגי בתקון קל דהיינו ב' פסים:

ודייק לו' ל"ל בגמרא כו' דבש"ע י"ל דנתן תיקון כולל אפי' לרחב יותר מעשר דלא מהני פסים ואף דצ"ה עכ"פ מהני מ"מ לפעמים איכא יותר טרחא בצ"ה ממצבה וגם יש לה קיום יותר אבל בגמ' דקתני בהאי ברייתא עושה לחי מכאן כו' מוקי לה הש"ס כר' יודא דמערבים ר"ה בכך ולדידיה אפי' רחב יותר מעשר לא בעי צ"ה מה"ט וכן אמר אביי משמיה דר' יוד' בדף י' ע"א ע"ש. א"כ קשה ה"ל ליתן תיקון קל דהיינו ב"פ גבוהים י' א"ו דמצבה סגי בגובה ד"ט והוא יותר קל מב' פסים גבוהים י' וע' בגמ' דף ס"א:

ראיה זו הובא בב"ח מדאמרי' שם א"ר הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה (היינו מצבה) ד"א (ופירש"י ד"א גובה ומשוכה על פני כל העי') מודדים לה משפת הנחל (פרש"י שכל העי' נחשב כד"א כדין כל העיירות וחוצה לה מודדים תחומה אלפים אמה) ואם לאו אין מודדים לה אלא מפתח בתיהן (פרש"י לכל בית ובית מודדים לו אלפים אמה מביתו דאין העי' חשובה חיבור א' והוי כיושבי צריפין אך הרמב"ם מפרשו בע"א וכוותיה פסק הרב"י לקמן סי' שצ"ח ס"ט ע"ש) א"ל אביי מ"ש מכל דקה (היינו מצבה) דסגי בד"ט ומשני כיון דבעית תשמישתיה שלא יפול לעומק הנחל לכן אין להם קביעות יחד כ"א בגובה ד"א עכת"ד הש"ס. הרי דאביי אמר מ"ש מכל דקה בעלמא דסגי בד"ט הרי דכלל כל דקה סגי בד"ט ולא הוזכ' י"ט: