מחצית השקל על אורח חיים שצב:א

(ס"ק א) קנין כו' להיותי נבוך לחולשת שכלי בדברי ש"ע אציע בקוצר מקור הדברים בש"ס דערובין דף נ"ט תנן עיר של יחיד (אף על פי) שנעשית של רבים (מכל מקום אזלינן בתר מעיקרא שהיתה של יחיד) מערבים את כלה עירוב א' וא"צ שיור כמו בסיפ' בעיר של רבים וגם לא הוזכ' במשנה דאין מערבים אותה לחצאין (כיון דמתני' מיירי דאין ר"ה עוברת בתוכו כמ"ש רש"י) אבל עיר של רבים אע"פ שנעשית של יחיד אזלינן בתר מעיקר' לכן אין מערבין את כולה עירוב א' כיון שהוא של רבים ודומה לר"ה ואם יטלטלו בכולה ישכחו דין ר"ה לכן צריך לשייר מקום א' שלא יערב עמהם ויאסרו לטלטל מן המקום ההוא לשאר העיר ובזה יהיה הכיר' דאין מטלטלין כ"א על ידי עירוב ובברייתא תניא עיר של יחיד (אע"פ) שנעשית של רבים ור"ה עוברת בתוכה משער לשער עושה לחי מכאן ולחי מכאן כו' (ופרש"י לראשי ר"ה) ואין מערבין אותה לחצאין (ופרש"י וז"ל כיון דמעיקר' חדא היא אסרי הני אהני והוי כמבוי ששכח א' מן החצרות ולא נשתתפה בו דאסרה אכולהו) אלא מערב כלה עירוב א' או מבוי מבוי לעצמה ואהא דאין מערבין לחצאין איכ' תרי לישנא בש"ס ל"ק אמר דוקא לארכה הוא דא"מ לחצאין אבל לרחבה ויהיה לכל אחד מן החצאים פתח א' לר"ה מערבים לחצאין ולל"ב אפי' לרחבה א"מ לחצאין והדר פריך הש"ס מ"ש לחצאין דלא מערבין דאסרי הני אהני (כנ"ל בשם רש"י) מבוי מבוי נמי הא אסרי אהדדי (ופרש"י כיון דהורגלו לערב יחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני) ומשני דעביד דקה והסכימו הפוסקים דהיינו מצבה ובזה סלקה כל מבוי א"ע ממבוי האחרת ומשמע מזה דלערב לחצאים אפי' עביד מצבה לא מהני דהא קתני אין מערבים לחצאין אלא מבוי מבוי ובמבוי מבוי לא הותר כ"א ע"י מצבה מכלל דלחצאים אפי' ע"י מצבה אסור דאל"כ אין חילוק בין לחצאים ובין מבוי מבוי וכתב הרא"ש על מ"ש רש"י דמבוי מבוי אסור ואפי' לחי או קורה לא מהני מכל מקום ב' פסים או פס ד' וביותר מעשר צ"ה מהני אלא דהמקשן דפריך מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו דס"ל דתיקוני המבואות הן ע"י לחי וקורה כדקתני עושה לחי מכאן כו' או קורה מכאן כו' מזה מוכח דמבוי מבוי מותר בין ע"י מצבה ובין ע"י ב' פסין או פס ד'. וביותר מעשר בצ"ה אבל לחצאים אין שום הית ולא מצבה ולא פסים ולא צ"ה וכל זה כשר"ה עוברת בתוכה. לכך אין מערבים לחצאים ולא מהני שום תיקון לדריסת ומערב הרבים להסתלק מן דרך הרבים אבל כשאין ר"ה עוברת בתוכה מערבים אותה לחצאין על ידי תיקון כמו מבוי מבוי על ידי מצבה או ב' פסים או פס ד' וברחב יותר מעשר על ידי צ"ה:

ולכן מה"ט במשנה דלא הוזכר שר"ה עוברת בתוכה לא קתני דאין מערבים לחצאים. ומעתה אבא לדברי מ"א: