מחצית השקל על אורח חיים לח:ד

(ס"ק ד) מהרהור כו' ע"ש בב"י מה שכת' שהקשה דמנ"ל להמקשן להוכיח דס"ל בעל קרי אסור כו' דלמא הטעם משום הרהור. ותי' דס"ל דבשעת קריאת שמע אפשר להם להזהר שלא יהרהרו ולכך ס"ל הא דקתני מפני שרגילים בטומאה. ר"ל טומאה ישנה שכבר מסתמא ראו קרי. וע"ז קשי' למ"א ניהו דהמקשן הוי ס"ד דבשעת ק"ש ודאי אפשר להם להזהר מהרהור אבל התרצן דמשנה דחיישי' להרגל דבר עכ"ל ס"ל דגם בשעת ק"ש יש לחוש להרהור דא"א להרגל דבר בלי הרהור לפניו א"כ הל"ל בקיצור דהטעם משום הרהור: