מחצית השקל על אורח חיים לח:יג

(ס"ק יג) הקורא כו' אפשר דל"מ דהטור הביא בשם מכילת' דקורא בתור' פטור מתפילין. ורשב"א כתב דלא קיי"לן הכי דהא רבנן קשישי דתורתן אומנתן ומנחי תפילין כו' וחילק בעל העיטור דדוקא בקורא בתורה פטור אבל לא בתלמוד ואינהו בגמ' עסקינן. וכ' הטור דאין נראה לחלק דהא לענין ברכת התורה מקרא וגמרא חד דינא א"ל והרב"י כת' ליישב דבתורה שבכתב שנזכר בה יציאת מצרים כמה פעמים. ה"ה זוכר ע"י יציאת מצרים וא"ל זכרון אחר משא"כ כשעוסק בתלמוד מ"מ אין דברי בעה"ט נראים עכ"ל הרב"י והביא בשם הרר"י שכ' דמכילתא לא פטר קורא בתורה אלא מהנחתן כל היום אבל בשעת קריאת שמע ותפלה מודה דחייב וא"כ תו לא קשיא קושית רשב"א הנ"ל וכן פסק בש"ע ולכן כ' מ"א דרך אפשר לחלק גם בהנחתן כל היום בין תורה שבכתב לגמרא. כמו שמחלק הרב"י לבעל העיטור לענין הנחתן בשעת ק"ש ותפלה:

כל הפטור מק"ש פטור מן התפל' כצ"ל לענ"ד. דתנן התם מי שמתו מוטל לפניו פטור מן הק"ש ומן התפל' ומן התפילין והתו' לא גרסי מן התפלה וקתני סיפא נושאי המטה כו' את שלמטה צורך בהן פטורים ואת שאין למטה צורך בהן חייבים. אלו ואלו פטורים מן התפלה. וכתבו התוס' ד"ה אנו כו' דברישא במתו מוטל לפניו כ"ש דפטור מן התפלה ע"ש:

(ס"ה יד) בפני כו' וי"א בטור כו' כצ"ל:

זמנן לחלוץ (וכ' הרב"י דלפ"ז אינו אסור אלא כשחלצן סמוך לשקיעת החמה דאז זמן חליצתן כדלעיל סימן ל'. ולענ"ד דזהו דוקא למניחים כל היום אבל להמניחים דוקא בשעת ק"ש ותפלה האיסור הוא כשחלצן אחר קדושת ובא לציון כדלעיל סי' כ"ה סי"ג) אבל בש"ע פוסק כטעמו של רש"י דנראה כמזלזל בכבוד הרב במה שמגלה ראשו לפני רבו וכן אפי' כבר חלץ רבו אסור:

גם רבו אין לו כו' ר"ל דל"ח שיאמרו שהוא עבד אלא בדאיכא תרתי לריעותא שעושה מלאכה בזויה מלאכת עבד וגם אין לו תפילין בראשו דאין דרך עבדים להניח תפילין: