מחצית השקל על אורח חיים שעט:ב

(ס"ק ב') בבית כו' ואם נחשוב כו' א"כ כל חצר מפסיק בית בינו ובין רבית כו' כצ"ל ר"ל דע"כ כל בית הסמוך לחצר נחשב לבית שער לחצר הסמוך לה כיון דבית זה לא נתנה לעירוב וחצר הסמוך לה נתן ערובה בבית השני א"כ בית שלא נתן לעירוב מפסיק בינ' ובין עירובה ואינה יכולה להביא ערוב' לחצירה אלא ודאי דאצל' חשיב בית שער ואיך יחשב כבית גמור גבי חצר השני והוי תרתי דסתרי:

ואף על גב דבסימן שצ"ג כו' ר"ל דקיי"ל ב"ה קונה עירוב לכן אם היה העירוב קיים ב"ה ואח"ז נאכל קנה וכתב שם אם שליח משני ב"א הניח עירוב בשביל א' מבע"י ונאכל באמצע ב"ה ובאותו זמן עצמ' שנאכל עירוב הראשון הניח עירוב בשביל האחר שניהם קנו עירוב דלגבי הראשון שנאכל אמרינן דכבר היה לילה והיה קיים כל ב"ה ולגבי אחר שהניח באותו זמן אמרינן דעדיין לא היה לילה ואף ע"ג דהוי תרתי דסתרי אהדדי כיון דהי מלתא דרבנן:

ועבי"ד סי' קי"א. ר"ל כ"ה דלא תקשי למה יאסרו שניהם ניהו דא"א להתיר שניהם דהוי תרתי דסתרי אהדדי עכ"פ ה"ל להתיר א' מהן ולומר דבית שהניח בו העירוב הוי בית גמור ולגבי אידך באמת לא הוי עירוב כיון דבית מפסיק כמ"ש מ"א לעיל ע"ז דמז לעיין בי"ד סי' קי"א שכ' שם אם יש שני קררות א' של היתר וא' של איסור ולפניהם ב' חתיכות א' של היתר ואחר של איסור ונפל לתוך כל קדרה חתיכה אחת ולא נודע לאיזה קדר' נפל האיסור או ההיתר אם היה אסור דרבנן אנו אומרים האיסור לתוך איסור כפל וההיתר לתוך היתר. וכתב שם סעיף ה' אבל יש כאן ב' קדרות שניהם של היתר ולפניהם ב' חתיכות אחד של היתר ואחד של איסור ונפל לתוך כל קרר' חתיכ' אחת שניהם אסורים דממ"נ אחת נאסרה והי מנייהו מפקית דוקא באחד מהן של איסור אנו אומרים איסור תוך איסור נפל ואין מוסיפים לו איסור מה שא"כ כששניהם היתר דעכ"פ צריך לאסור אחד מאי אולמא דהאי מהאי ולכך שתיהן אסורות וה"ה הכא ועיין שם בש"ך סעיף קטן י"א: