מחצית השקל על אורח חיים שעד:ה

(ס"ק ה) שהגג כו' הא דפליגי רבנן על ר"ש וס"ל דכ"א מהגגות רשות לעצמו ואמר רב דאפי' בכל הגג עצמו לרבנן אין מטלטלין אלא תוך ד"א ומסיק הש"ס אי מחיצות הבית ניכרת מודה רב דמטלטלים בכל הגג דאמרי' גוד אסיק מחיצות הבית למעלה מן הגג אלא רב מיירי באין מחיצות הבית ניכרות וע"ז כתבו התוס' כגון שהגג בולט ד' טפחים כו':

אבל כו' דלא גרע כו' אין זה ראיה דודאי מסברא יש לחלק דשאני עמוד דאמרי' גוד אסיק דמחיצות העומד ניכרות מיקרי כיון דליכא בליטה משא"כ הכא אלא כוונתו דאם אין בולט ד' טפחים לא דכה"ג נקרא מחיצות ניכרות ואמרי' גוד אסיק ולא גרע מעמוד ואף שאין זה סברא פשוטה מ"מ הדין דין אמת דלא גרע מעמוד ולפ"ז מ"ש דלא גרע כו' אינו ראיה כ"א לו' הדין שדינו כעמוד וכן מוכח מהתו' שם כפי מה שכתב מהרש"א שהוקשה וז"ל י"ל למה איצטריך לו' דכל הגג אסור דנפרץ במלואו כו' דהא מהאי טעמא דבליטה אסו' משום דל"ל מחיצה ולא הוי רה"י מהאי טעמא נמי כל הגג לא הוי רה"י כו' דבעינן מחיצות ניכרות ויש לו' דודאי בליטה כו' וגדיים בוקעים נעשה כרמלית אבל כל שאר הגג שעומד עד כנגד המחיצות אינו נעשה כרמלית כיון שא"א שם לגדיים בוקעים והוי רה"י ואף שאין מחיצות ניכרות אי לאו דנפרץ במילואו כו' עד כאן לשונו ואם כן אי אין הבליטה רחב ד' דהוי מקום פטור ואין הגג נפרץ למקום האסור יש לגג דין רה"י אף דאין מחיצות הבית ניכרות ומכל מקום אמרינן גוד אסיק ויש לו דין עמוד ועיין בספר תוספות שבת שהבין דברי תו' בע"א:

ומכל מקום כששני כו' ר"ל שני גגים גדולים דאין לשום א' גפופין דלעיל מיירי בגג קטן סמוך לגדול דהגדול יש לו גפופים דהיינו דאמרי' גוד אסיק חוץ מאם יש לו בליטה כנ"ל משא"כ אם שני גגין סמוכים זה לזה ואין אויר ביניהם ל"ל גוד אסיק ואוסרים זה על זה וכן פי' רש"י שם בהאי דרב במה שאמר ואין מחיצות ניכרות ר"ל כה"ג כוון דכ"א נפרץ למקום האסור לא אמרינן גוד אסיק: