מחצית השקל על אורח חיים שעב:א

(ס"ק א) לכלים כו' לקרפף שאינו יותר מסאתים שלא הוקף כו' כצ"ל. וצ"ע דהא בגמרא לא משמע כן ר"ל דניהו דמרש"י ותוס' אין להקשות על הרמב"ם מ"מ מגמרא משמע כרש"י ותוס':

וכמש"ל ר"ל מה שרמז לעיין סימן שנ"ח והוא דבדף כ"ד ע"א אמרינן א"ר הונא ברר"י לא אמרן (ר"ל הא דאמרינן קרפף יותר מב"ס שהוקף לדירה ונזרע רובו אסור דזרעים מבטלים הדירה כדלעיל סימן שנ"ח ודייקינן דוקא נזרע רובו אז גם המיעוט שלא נזרע בטל לגבי הזרוע אבל נזרע רק מעוטו אינו אוסר ועז"א לא אמרן דנזרע מעוטו מותר) אלא דלא הוי מעוט ביה סאתים אבל בית סאתים אסור כמאן כרבנן ר"ל אע"ג דבעלמא בית סאתים אע"ג שלא הוקף לדירה שרי מ"מ הכא אסור דאזיל לרבנן דר"ש דס"ל גגות וחצירות וקרפיפו' רשיות חלוקות הן ואסור לטלטל מזה לזה א"כ האי מקום זריעה מיקרי קרפף שלא הוקף לדירה ומה שלא נזרע י"ל דין חצר אם כן אסור לטלטל בחצר דנפרץ במלואו למקום האסור לו דהיינו לקרפף וכן הקרפף נפרץ למקום האסור דהיינו החצר דאלו לר"ש דקי"ל כוותיה דס"ל חצר וקרפף רשות א' הן הוי נפרץ למקום המות' ופשטא דשמעתא משמע דכל הקרפוף יותר מבית סאתים הוא של אדם אחד ואף אם תרצה לדחוק דמיירי שהוא של שני בני אדם דהיינו חלק הנזרע שייך לא' וחלק שלא נזרע שייך לאחר ולא תיקשי לך אם כן לרב הונא בריה דר"י דמוקי לה כרבנן אם כן אפילו לא נזרע האיך שרי לטלטל בכל הקרפף כיון דשייך לשני ב"א ולא ערבו זה לק"מ דהתוס' בדף ע"ו ע"ב ד"ה ובלבד כו' כתבו דמודו רבנן דמחצר לחצר מותר לטלטל ולא אסרו אלא מחצ' לגג ולקרפף ע"ש אכתי קשה מנ"ל לרב הונא בריה דר"י לומר דמיירי דוקא כשאותו מועט הוא פחות מבית סאתים דלמא מיירי אפילו כשהוא בית סאתים ואפ"ה מותר ואף על גב דמוקי לה כרבנן מכל מקום קשה דלמא מיירי שהוא של אדם אחד כל הקרפף כפשטה ואפילו לרבנן שרי אלא ע"כ צ"ל דאפי' כשהוא של אדם אחד אסו' לטלטל לרבנן מחצ' לקרפף שהוא בית סאתים ואינו מוקף לדירה וכאשר הדין לרבנן בכלים ששבתו בחצר כן הוא הדין לר"ש בכלים ששבתו בבית דמודה ר' שמעון בזה לרבנן אם כן ממילא מוכח דאפילו החצר והקרפף שלא הוקף לדירה והוא בית סאתים שניהם של אדם אחד אפ"ה אסור לטלטל כלי' ששבתו בבית מן החצר להקרפף כ"ש כשהן של ב' ב"א וערבו דאסור וקשיא להרמב"ם. לא קאי אקרפף. רק על גנות וחצרות אבל בקרפף מודה דלא מהני עירוב: