מחצית השקל על אורח חיים שסו:כ

(סק"כ) מברך כו' שאינו דר באותה העיר ואין שם בשבת ההוא כ"א אורח בעלמא א"כ א"צ הוא לעירוב דהוא אינו אוסר עליה ולא הם אוסרים עליו ואפי' הוא שם בי"ט ר"ל רק בי"ט וקודם שבת הראשון יחזור וילך משם וא"כ הוא לא צריך לערב דהא בי"ט א"צ לעירוב דהא אין עירוב והוצאה ליו"ט:

מהני העירוב כמ"ש ר"ס תקי"ט דהיינו להוציא דברים שאין בהם צורך היום כלל. אבל הכא לא עביד כלום לפי מנהגנו דאין א' מזכה לבני העיר אלא גובים מעט מכל בית א"כ נקנה העירוב בשעת הקיבוץ מיד כמ"ש הרב"י מביאו המ"א מיד אח"ז. וא"כ אין לברך דכל הברכות צריך לברך עליהן עובר לעשייתן:

וי"ל דמ"מ כיון שעדיין כו' דבין השמשות דוקא קונה עירוב ול"מ הקיבוץ:

והעיקר כמ"ש לעיל כו' חוזר אדלעיל לישב איך מברך א' מבני העיר כיון שכבר קונה העירוב בשעת קיבוץ על זה כ' דהעיקר כמ"ש לעיל ס"ק י"ג דהשמש יתן העירוב כו' וא"כ עכשיו הוא שעת הזיכוי והוי עובר לעשייתן כמ"ש סעי' ט"ו ואע"ג דמ"א לא כ' בס"ק י"ג שהשמש יתן כו' כ"א ע"צ היותר טוב אבל מצד הדין א"צ לזכות א"כ איך קרוי עי"ז עובר לעשייתו מ"מ י"ל דהא מה"ט כ' דמצד הדין א"צ לזכות דמסתמא אדעתא דהכי נתנו ולב ב"ד מתנה ע"ז והיינו דמסתמא ניתן באופן שיהי' מתוקן העירוב ע"פ הדין והשתא כיון דיותר טוב אם עכשיו השמש מזכה לבני העיר ע"י הרב כדי שיהי' הברכה עובר לעשייתן א"כ תחלה מסתמא דעת' שלא להקנות מיד לבני העיר עד יזכה השמש ע"י הרב:

ואם י"ט אינו סמוך לשבת כו' ר"ל כה"ג שלא זיכה בי"ט עד שחשכה ניהו דאם שבת סמוך לי"ט דהיינו שהיה י"ט ה' ו' באין ברירה צריך לזכות על תנאי אבל אם שבת מופלג מי"ט מה לו להתנות הלא אפשר להמתין מלערב עד שבת ואז יזכה בערב שבת קודם שתחשך דהא בי"ט אין צריך לעירוב כל כך כי אם לדברים שאין בהם צורך היום כלל ועוד דלכתחל' יש לחוש לדעת הרמב"ם שהביא הטור סי' תקכ"ח דאין להתנות כי אם בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראי' אבל בזמן הזה שסומכין על החשבון אין להתנות ניהו דלא ק"ל כוותיה מ"מ היכי דאפשר לצאת גם לדעת הרמב"ם עדיף טפי:

ודע דמ"ש לדחות שאין לאורח לברך דלא עביד מידי מ"מ אם מזכה השמש על ידו לבני העיר אפשר מיקרי עביד מעשה ורשאי לברך דומי' דקביעות מזוזה וגם עכ"פ טעם הראשון לא נדחה דאם לא ערבו גם הוא אסור ושייך לאותו מצוה:

ומיהו אם שכחו כו' כמו שכ' רמ"א סעי' ו' ואע"ג דמשמע לעיל בס"ק זה דיהי' דעת בני העיר שלא לזכות כ"א ע"י נתינת השמש להרב היינו משום דהכי עדיף שתהי' הברכה עובר לעשייתן וא"כ כי האי גוונא ששכחו כו' עדיף טפי אם בני העיר היו מזכים בשעת קיבוץ אמרי' דעתייהו שהיה דעתו להקנות באופן היותר מועיל לפי תקנות חז"ל והי' דעתם אם ישכחו מקנים מיד בשעת קיבוץ ואם לא ישכחו אין מקני' עד יזכה השמש ע"י הרב:

לכל שבתות השנה ר"ל ואין מזכירים י"ט אע"ג דדבר שאין בו צורך היום כלל בעי עירוב אעפ"כ אין מזכירין י"ט דמשום דברים שא"ב צורך היום לא הצריכו לערב:

ובנוסח שלנו מגג לגג ער"ס שע"ב ר"ל דכלים ששבתו בגג בלא"ה מותרים לטלטל מגג לגג: