מחצית השקל על אורח חיים שסה:יא

(ס"ק יא) לא ישב כו' דמיקרי הכירא וה"ל כיושב על פתח חצר דשרי מה"ט:

כ"מ ברא"ש גבי חצר ר"ל דהרא"ש כ' כלשון הש"ע אבל בחצר מותר בין פתוח לר"ה ובין פתוח לכרמלית שיש בו הכירא עכ"ל ומדאיצטריך בחצר הפתוח לכרמלית טעם להתיר משום דאיכא הכירא משמע דבמבוי דליכא הכיר' אפי' פתוח לכרמלית אסור וה"ה לר"ה דידן והא דהוצרך לראיה מהרא"ש ולא הביא ראיה מלשון הש"ע שהוא כלשון הרא"ש היינו משום דהב"ח כ' איפכא דפתוח לכרמלית מותר לישב בראש המבוי וא"כ י"ל ה"ה לדידן דל"ל ר"ה ונתן טעם דבפתוח לר"ה דמותר להשתמש תחת קורה מצוי שחפץ בידו בשעת ישיבתו שם חיישי' דלמא נפיל מידו לר"ה כו' אבל בפתוח לכרמלית דאסור לטלטל שם ואף דמ"מ אפשר שיהיה חפץ בידו אלא שלא יטלטלני ד' אמות מ"מ אינו מצוי כיון דהטלטול אסור לכן לא גזרינן כ"ה כוונת הב"ח חשש מ"א פן יראה אדם דברי הב"ח ויתל' א"ע באילן גדול להקל כדברי הב"ח דאין לדחות הב"ח מלשון הש"ע דגברא אגברא קרמית לכן הוצרך לו' דכ"מ מדברי הרא"ש ולכן יש להחמיר והחשש בפתוח לכרמלית אף דלשם שרי להביאו דהא מותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כדלעיל סי' שמ"ו ובכמה דוכתי' מ"מ חיישי' שמא יביאנו לתוך המבוי או יגנדר חוץ לד"א בכרמלית ויביאנו אליו נמצא מטלטל ד"א בכרמלית: