מחצית השקל על אורח חיים שסג:כז

(ס"ק כז) דין חצירות כיון דרוב כו' דינו של רמ"א בהג"ה מקורו מדברי ת"ה סי' ע"ד ולכן העתיק מ"א לשונו של בעל ת"ה דלכאור' נראה מדבריו דלא בכל המבואות בעי צ"ה וכמו שמבואר:

בישב ולבסוף הוקף ר"ל וא"כ הוי מחיצ' מעליית' דהא הוקף לדירה:

דין חצר ר"ל שדין מבוי אין לו אפי' ה"ל בתים וחצרות פתוחים לתוכו מ"מ הלא מוקף ד' מחיצות מארבע צדדים רק שצריך לתקן ולחלק בין מקום שהיהודים דרים שם ובין מקום שהגוים דרים דאל"כ הגוים שאין להם חלק בעירוב יאסרו על היהודים לטלטל:

כדין הבא לחלוק חצר א' כו' ר"ל אם קצת בני חצר רצו לערב לבד וקצת חצר האחרת רצו לערב לבד וכדי שלא יאסרו אלו על אלו דהא כל חלק חצר נפרץ במלואו למקום האסור להם:

צ"ה או ב' פסים ר"ל אם אינו רחב יותר מיו"ד אמה סגי ב' פסים כדין חצר וביותר מיו"ד אמה צריך צ"ה וכ"כ מהרי"ו דלא בעי' צ"ה אם אינו רחב יותר מיו"ד אמה:

סילוק דיורין ר"ל לסלק דיורין גוים שלא יאסרו על היהודים:

מש"ה נרא' דמבואות כצ"ל:

להצריכ' כו' כדין מבוי עקום כדלקמן סי' שס"ד סעי' ג':

ופשוט דאיירי כו' בא להוציא מדעת תשו' מ"ב שהביא אח"ז שהבין כוונת מהרי"ו דמיקל במבואות שלנו א"צ צ"ה בעקמימותו כיון דאין מבואות שלנו מפולשים לר"ה דאין בזה"ז ר"ה ולזה חלק עליו בתשוב' מ"ב הנ"ל דדין זה תלוי במחלוקת אם יש בזה"ז ר"ה כיון דרחב טז"א או בעינן דוקא ששים ריבוא בוקעים בו וכדלעיל סי' שמ"ה סעיף ז' וע"ש במ"א ס"ק ז' והביא שם גם דברי מ"ב הנ"ל וגם שמ"א כבר הסכים לעיל סי' שמ"ה להפוסקים דאין לנו בזה"ז ר"ה דבעי' ס"ר בוקעים בו וא"כ אין בהשגת מ"ב השגה על מהרי"ו מ"מ אין פי' דברי מהרי"ו כהבנת מ"ב ואיכ' נ"מ לדינא מ"ש מהרי"ו דהתם מיירי במפולש לר"ה ר"ל שאין לו מחיצות משא"כ מהרי"ו מיירי ברוב עיירות כמ"ש ת"ה שהן מוקפים לדירה אלא שהגוים אוסרי' על היהודים וא"כ מבואות של היהודים מפולשים למבוי של הגוים שהן מוקפים חומה אלא דינם כמפולשים לחצר שאינ' מעורבת שהרי כ' שאינו אלא סילוק דיורין היינו דיורי גוים וא"א דאינו מוקף חומה ת"ל דבלא"ה אף שאין בזה הזמן ר"ה עכ"פ הוי כרמלית:

וצריך תיקון הואיל ומפולש לכרמלית אבל בערי כו דפתוחים לכרמלית וע"כ אין הטעם כמ"ש מ"ב דניהו דאין בזה"ז ר"ה מ"מ ה"ל כרמלית וגם במפולש משני צדדים לכרמלית קי"ל לקמן ר"ס שס"ד דבעינן צ"ה מצד א':

ועיין שם סעיף ג' דאף בעקמימותו כו' בזה מוכח ג"כ דאין הפי' במהרי"ו כמ"ש מ"ב דבזה"ז הוי כרמלית דמ"מ היה צריך תיקון בעקמימותו דהא לענין מבוי עקום אין חילוק בין מפולש לר"ה או לכרמלית ואיך כ' מהרי"ו דמה"ט אין צריך תיקון בעקמימותו כיון דאינו מפולש לר"ה וכן הקשה הט"ז לקמן סי' שס"ד על מהרי"ו שגם הוא הבין כמו המ"ב ומה"ט מצריך הט"ז לדינא תיקון בעקמימותו גם לדידן ע"ש א"ו כוונת מהרי"ו במ"ש שאינו מפולש לר"ה ר"ל דהעיר מוקף חומה וא"כ בערי פרזי באמת צריך תיקון בעקמימותו גם לדידן דל"ל ר"ה. וכ"פ מ"ב חוזר אדלעיל דלדידן אם אינו רחב יותר מעשר אמה סגי בשני פסים:

אלא שנטה כו' כדלעיל שהבין שטעם מהרי"ו דבזה"ז ליכא ר"ה:

וצ"ע שלא ראיתי נוהגים כן ר"ל לעשות תיקון בערי פרזי בעקמימותו:

ומ"מ לענין זה שם מבוי ר"ל ולא סגי בשני פסים אם אינו רוחב יותר מיו"ד אמם כדין חצר. כיון דקרובים לר"ה כמ"ש הסמ"ק וז"ל הרב"י בשם הגה' וכן נרא' במבואות שלנו אם אין בתים וחצרות פתוחים לתוכו צריך שני לחים מפני שהן קרובות לר"ה אע"פ שאין לנו ר"ה לא פלוג עכ"ל. והם דברי רמ"א בהג"ה סעי' כ"ז ומבואר יותר בהגהת הרא"ש פ"ק דערובין ע"ש הרי מה שהן קרובות לר"ה נתנו עליו חומרא דחצר אם אין בתים וחצרות פתוחים לתוכו דבעי' ב' פסים אע"ג דבחצר גופה אי ארכה יתר על רחבה לא בעי ב' פסים אע"ג שאין בו"ח פתוחי' לה כן החמיר רמ"א להוסיף מה"ט שהן קרובי' לר"ה חומרות מבוי מפולש להצריך צ"ה:

אבל עקמימותו כו' א"צ תיקון די"ל דין חצר דאין חילוק בין עקום לשוה:

ועיין סי' שס"ד דמצד השני סגי בלחי ר"ל במבוי מפולש מב' צדדים ניהו דבצד א' בעי צ"ה מ"מ בצד השני סגי בלחי או קורה וא"כ ה"ה הכא כיון דנתנו לו דין מבוי מפולש ולכן צריך צ"ה מ"מ בצד שני סגי בלחי או קורה אך בס' ת"ש הקשה ניהו דהחמירו עליו ליתן עליו דין מבוי מפולש שיהי' צריך צ"ה הואיל וקרוב לר"ה מ"מ באמת דין חצר יש לו והאיך נקל בצד השני בלחי או קורה יהי' צריך שני פסים כדין חצר והנרא' מדבריו לפ' דברי מ"א שבאמת כן כוונתו כיון דא"צ צ"ה ולא סגי בשני לחים כדין חצר משום דהחמירו ונתנו עליו דין מבוי מפולש א"כ בצד שני לא בעי צ"ה עכ"פ דהא מצד מבוי סגי בצד שני בלחי או קורה ע"כ ל"ל דנותנים עליו חומרות חצר וא"כ עכ"פ סגי בב' פסים אך הלשון של מ"א לפ"ז דוחק וקצר הרבה ואולי א"ל לענ"ד דס"ל למ"א דגם לקול' נתנו לו דין מבוי וסגי בצד השני בלחי או קורה כיון דכ' רשב"א דמה"ט בעינן בחצר שני פסים ולא סגי בלחי כיון דאין בו ריבוי דיורים משתמשים בו בהצנע משא"כ במבוי דיש בו ריבוי דיורים ואין בו תשמיש צנוע לכן סגי בלחי א"כ כיון דמבואות שלנו קרובות לר"ה עי"ז אין בו תשמיש צנוע אף שאין בתים וחצרות פ"ל ובצ"א עשו צ"ה סגי בצד ב' בלחי או קורה כעין מ"ש מ"א ס"ק כ"ה ע"ש:

ומהרי"ל אבל אנו אין לנו אלא דברי ש"ע כו' די"ל דין חצרות וא"כ אפי' לא עשו תיקון ניהו דאסורים לטלטל כלים ששבתו בבית בתוך המבוי מ"מ כלים ששבתו במבוי מותר לטלטל במבוי כדלקמן ר"ס שע"ב בחצר שלא ערבו דעכ"פ מותר לטלטל בחצר כלים ששבתו בחצר:

ודע דארכו יותר ע"ר האורך מיקרי מה שהוא דרך כניסת המבוי דרך משל אם נכנסים דרך מזרח ופתח המבוי במזרח מיקרי אורך מן המזרח למערב: