מחצית השקל על אורח חיים שנח:ד

(ס"ק ד) סמוך כו' עמ"ש סי' תק"א ס"ג. ר"ל דשם משמע קצת דעת המחבר כהר"ח דאפי' תוך התחום ל"מ מוקף לדירה דז"ל שם ואפי' היתה מוקפת שלא לשם דירה:

ובלבד כו' ותהיה בתוך תחום שבת ענ"ל הרי דאפי' היא תוך התחום קראה אינה מוקפת לדירה. גם א"כ מאי רבות' דאפי' אינה מוקפת לדירה כיון דהוא תוך התחום דדינו כמוקפת לדירה:

וה"ה אם יש כו' ר"ל ג' דינים אלו סמוך לבית ושומירה. ובית דירה שהביא מ"א כללם הג"א יחד:

ורמ"א בהג"ה לא הביא רק דין א' דהיינו סמוך לבית:

שדר בה ביום ובליל'. דבורגנין המוזכר בש"ע ר"ס מיירי שאין דר בה כ"א ביום לבד או בלילה לבדה:

אף ע"פ שאינו דר כו' ר"ל דבית דירה שהוזכר בש"ע ס"ב ר"ל שדר בה בקביעות ובהג"א חידש דאפי' אין דר בו בקביעות:

ונ"ל דהג"א מיירי כו' ר"ל דלא תימא דס"ל כיון דהשומירה ובית דירה הם תוך הקרפף. אפי' בנאם אחר ההיקף מיקרי מוקפת לדירה דודאי תחלה מיד כשהקיף הי' דעתו לבנות בו שומירה או בית דירה ואדעתיה דהכי הקיף וה"ל מוקף לדירה קמ"ל מ"א דליתא וה"ה דין א' אם הוא סמוך לבית תוך התחום מלתא דפשיטא דבעינן שבנה הבית קודם ההיקף:

יעשה שביל כו' ר"ל אם ירצה לטלטל מן הבית שעומד חוץ לפרדס אל הבית שעומד תוך הפרדס. והפרדס אינו מוקף לדירה יעשה שביל מן בית א' להשני קנה קנה פחות מג"ט דאמרי' לבוד דרך משל אם בית א' עומד במזרח והשני במערב יעשה מחיצה של קנים כנ"ל ממזרח למערב בצד דרום וכן בצד צפון. ובין שני המחיצות יכול לטלטל מבית לבית ור"ל שיש בפרדס בית דירה והוי מוקף לדירה וא"צ למחיצת קנים א"ו דהבית דירה שבתוך הפרדס אם אינו בנוי קודם עשיית הפרדס לא מיקרי מוקף לדירה וא"כ י"ל דמיירי שם שהבית שתוך הפרדס לא נבנה אלא אחר עשיית הפרדס (וכן הבית שחוץ לפרדס הסמוך לפרדס נבנה אחר הפרדס) ולכן הוצרך לתקנות מחיצת קנים ולכן כ' יש שם שומירה כו' ר"ל בהג"א כ' לשון זה ולשון יש שם משמע שהי' תחלה קודם הקרפף השמיר' או בית דירה. ונ"ל דגם התוס' כו' ר"ל דהרב"י כ' דראיית הג"א הוא מדתנן בעירובין דף כ"ג ועוד אר"י בן בבא הגנה והקרפף שהן ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים המוקפת גדר כו' מטלטלין בתוכו ובלבד שיהי' בתוכה שומירה או בית דירה או שתהי' סמוכה לעיר וניהו דאנן לא קי"ל כר"י בן בבא אלא כר"ע דהיכי דאינו מחזיק רק ע' אמה ושירים כו' לא צריך הוקף לדירה וכדאי' בר"ס זה מ"מ מדר"י בן בבא נשמע לר"ע. כיון דריב"ב ס"ל דגם במחזיק ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים בעינן מוקף לדידה וס"ל דסגי בחד מהני תלת גווני שומירה או ב"ד או סמוכ' לעיר ועי"ז מיקרי מוקף לדירה כן הדין לדידן דקי"ל כר"ע אם יש בה יותר מע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים דבעי' מוקף לדירה סגי בחד מהני תלת גווני דיותר מע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים לר"ע שוה לע' אמם ושירים לר"י בן בבא וע"ז כ' הרב"י דהתוס' חולקים והוכיחו דלריב"ב גופיה ל"מ חד מהני תלת גווני לעשותו ע"י מוקף לדירה אלא בע' אמה ושירים או בפחות מזה אבל ביתר מע' אמה ושירים אפי' לריב"ב נ"מ חד מהני תלת גווני ע"ש בתו' ד"ה ובלבד כו' א"כ ה"ה דלר"ע ל"מ ביתר מע' אמה ושירים חד מהני תלת גווני עכת"ד. וע"ז כ' מ"א דגם התוס' מודים להג"א ואין כאן מחלוקת. ולא כתבו התוס' דל"מ ביותר מע"א ושירים חד מהני גווני אלא לריב"ב וכמו שהוכיחו התוס' שם והיינו דוקא לריב"ב דחזינן דמחמיר בהא דאפי' בפחות מע"א ושירים או בע' אמה ושירים מצומצמים מצריך שיהי' מוקף לדירה מחמיר גם בזה דיותר מע"א ושירים ל"מ חד מהני תלת גווני הנ"ל לעשותו מוקף לדירה אבל ר"ע דקי"ל כוותיה דמיקל בהא וס"ל דלפחות מע"א ושירים או ע"א ושירים מצומצמים לא בעי כלל לדירה ה"ה דמיקל גם בזה דאפי' יותר מע"א ושירים מהני חד מהני גווני לעשותו היקף לדירה דלר"ע דין יותר מע"א ושירים כמו לריב"ב בע"א ושירים מצומצמים:

ונ"ל דלכן דילג רמ"א דין דשומירה וב"ד כו' דא"א דרמ"א ס"ל כהרב"י דהתוס' חולקים עם הג"א ומה שהביא המ"א פלוגת' בקרפף שהוא סמוך לביתו הוא מחלוקת הג"א והתוס' א"כ למה נקט רק חד גווני מהני חלת גווני דהיינו סמוך לביתו ושביק הני תרי גווני שומיר' או ב"ד דהא גם בזה פלוגת' הג"א והתוס' דלהג"א מהני ולהתוס' ל"מ א"ו דס"ל לרמ"א כדעת מ"א דאין התוס' חולקים על הג"א ומודים דמהני וכיון דאין בו מחלוקת השמיטו ואפשר דס"ל לרמ"א דהוא דין פשוט כיון דכ"ע מודים ולא הביא רק דין קרפוף סמוך לביתו דבזה יש מחלוקת. אך בסמוכ' לעיר י"ח כמ"ש כו' ר"ל אם כן תיקשי מי הם הי"ח שהביא רמ"א דהא השתא גם התוס' מודים להג"א דמאי דמהני לריב"ב בע"א ושירים מהני לדידן ביותר מע"א ושירים א"כ ה"ה דסמוך לעיר מהני לדידן ע"ז כ' מ"א כמ"ש סי' שנ"ט דרחב' שאחורי הבתים אסורה והוא גמ' ערוכה בעירובין דף כ"ד הרי דלא כהג"א דאף הרחבה הסמוכה לעיר והוא אחורי ביתו ל"מ מוקף לדירה אלא דהג"א ס"ל דרחבה שאני שלא נעשו המחיצות לשם הרחבה כו' ולכך ל"מ מה שהיא סמוכ' והג"א מיירי שנעשו המחיצות לשם הרחבה וזה דעת הראב"ד שהביא הריטב"א דטעם איסור הרחב' דמחיצות לגוואי עבידן לבראי לא. עבידן אבל הריטב"א כתב עפ"ז של הראב"ד שאינו מחוור ואין חילוק ובכל ענין אפי' נעשו המחיצות לצורך הרחבה אפי' הכי לא מיקרי מוקפת לדירה וא"כ מוכח להריטב"א אפי' סמוכה לעיר ל"מ לדידן ביותר מע"א ושירים והוא הי"ח שהביא הרמ"א אבל בשומירה וב"ד דלא מצינו להדיא שהריטב"א חולק י"ל דמודה להג"א: