מחצית השקל על אורח חיים שנה:ט

(ס"ק ט) קשורים כו' הואיל והותרה הותרה כדאיתא סי' ש"ס ס"ב ועססי' שס"ה:

אבל ספ"ק דעירובין כ' הרא"ש כו' צריך להציע דברי הש"ס במס' שבת דף ק' ע"ב תנן ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אע"פ שמוקפות (פרש"י סמוכות זו לזו כמו אין מקיפין שתי חביות) אין מטלטלין מזו לזו ובדף ק"א ע"ב פריך פשיטא ומסיק רב ספרא לא נצרכא אלא לערב ולטלטל מזו לזו וכדתניא ספינות קשורות זו בזו מערבים ומטלטלין מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו בין שוגגים בין מזידים כו' חזרו להתירן הראשון כו'. וע"ד הברייתא הנ"ל דקתני נפסקו סובבים דברי התוס' הנ"ל ודברי הרא"ש בספ"ק דעירובין שכ' דע"כ האי נפסקו ר"ל מערב שבת דאי בשבת נפסקו למה נאסרו לימא שבת כיון דהותרה הותרה וא"כ לכאורה פליג הרא"ש על התוס' וס"ל דאפי' מפסיק כרמלית אמרינן הותרה הותרה וע"ז כ' מ"א וצ"ע אי ר"ל לדינא או נ"ל למ"א דוחק שהרא"ש חולק בזה על התו' כי מסתבר ליה סברת התו' וע"ז כ ואפשר דס"ל דמוקפת היינו שמוקפת מחיצה כו' והוא דהרמב"ם פ"ג מהלכות ערובין דין כ"ה כ' וז"ל ב' חצירות שעירבו עירוב א' דרך הפתח שביניהם ונסתם הפתח בשבת כ"א מותרת לעצמה הואיל והותרה כו' עכ"ל. וכתב המ"מ שדעתו שכ"א מותרת לעצמ' אע"ג שהעירוב מונח באחת ואין האחרת יכול' ליטל' אבל מזו לזו דרך חורין כו' לא והאיסור מזו לזו כו' למד דבינו מדין הספינות דקתני נפסקו נאסרו כו' ובהשגות כ' כו' ואף דעת הרשב"א כן ואמר שאינו דומה לספינות לפי שהספינות כשהותרו ראוי כ"א לנוד ממקומה כו' ואסור להוליך מזו לזו שהרי הים שהיא כרמלית מפסקת ביניה' לפיכך אפי' עכשיו שלא זזו אין מטלטלים כו' ע"כ דבריו. ואני אומר שראיית רבינו הוא ממה שאמרו אם אין קשורות אע"פ שמוקפת והוא מפרש מוקפת מחיצ' כו' עכ"ל. הרי דאי נפרש מוקפת מחיצ' אין זה דיחוי שהכרמלית מפסקת והיינו ששתי הספינות מוקפות במחיצ' א' וא"כ אף שכרמלית מפסקת ביניהם אינו מזיק ולא יועיל להפרידן ושפיר יליף דין חצרות מדין הספינות ואע"ג דבברייתא דקתני נפסקו נאסרו לא קתני מוקפת מ"מ מדהביא ברייתא זו לפ' המשנ' מסתמא מיירי באותו ענין דמיירי המשנ'. וע"ש בלחם משנ' בביאור דברי המ"מ עכ"פ נראה מדברי המ"מ דאי נפרש מוקפת מחיצות אינו מזיק במה שהכרמלית מפסקת א"כ י"ל דאין הרא"ש חולק עם התוס' לדינא רק בפירוש מוקפת שהתוספות פי' כפי' רש"י סמוכות ולכך כתבו כיון שכרמלית מפסקת לא אמרינן כיון שהותרה כו' אבל הרא"ש מפרש כהרמב"ם מוקפת מחיצות וכה"ג ל"מ הפסקת כרמלית ולכך כתב דאמרינן הותר' הותרה אבל אי לא היו מוקפים מחיצות מוד' להתוס' דלא אמרי' כיון שהותר' כיון שכרמלי' מפסקת: