מחצית השקל על אורח חיים שנג:א

(ס"ק א) ועירבו. ולמ"ד דמותר להחליף. ר"ל ברשויות דרבנן והיינו שאין אסורו לטלטל מזה לזה כ"א מדרבנן. כגון כרמלית לרה"י אם יש מקום פטור ביניהם אי מותר לטלטל מכרמלית דרך מקום פטור יש מחלוקת הפוסקים לעיל סי' שמ"ו ס"א ולמאן דשרי גם כאן שרי אפי' לא עירבו והא א"צ עירוב לטלטל מבית לחבירו כ"א מדרבנן. והזריק' ע"כ היא למעלה מיו"ד כמ"ש מ"א ס"ק ב' דא"כ בלי עירוב י"ל רשויות דרבנן דרך מקום פטור:

עמ"ש סי' שנ"ה כו' לא רשם לעיין ר"ס שמ"ה דשם מבואר מחלוקת הפוסקים הנ"ל דמשם אין ראיה די"ל דאפי' למ"ד דשרי לטלטל ברשויות דרבנן דרך מקום פטור היינו דוקא כשנח במקום פטור תחלה קודם שמוציאו לרשות האחר והיינו דתחלה מוציאו מכרמלית למקום פטור והונח שם ובזה אין איסור ואח"ז כשמכניסו לרה"י ממקום פטור ג"כ אין איסור וכדקתני שם בסי' שמ"ה שאדם עומד במקום פטור ויקח חפץ מיד העומד ברה"י כו' וא"כ כשמגיע ליד האדם העומר במקום פטור ה"ל כאלו נח שם. ולכן שרי אבל בנדון דהכא דאדם א' מוליכו מרשות לרשות האסור דרך מקום פטור ולא הונח במקום פטור. י"ל דלכ"ע אסור וכ"כ התוס' להדיא במס' עירובין דף צ' ע"א ד"ה כרמלית ורה"י כו' ע"ש. ולכן רשם מ"א לעיין סי' שנ"ה שם הביא רמ"א בשם המרדכי דין בה"כ למעל' מי' דמוכח דס"ל דאפי' לא נח במקום פטור שרי וע"ש במ"א ס"ק י"א:

ולענ"ד דהתוס' בשבת דף ק"א ע"א ד"ה ר"י אומר כו' דזה מחלוקת ר"י ורבנן דלר"י שרי כה"ג אפי' לא נח במקום פטור ולרבנן אסור. אלא א"כ נח במקום פטור. ונ"ל דהמרדכי פסק כר"י (והטעם אף דחכמים תולקים על ר"י נלע"ד דס"ל דהש"ס ע"כ פסק כוותיה דבדף ק' ע"ב במס' שבת אמרי' ההולך בספינה אמר רב הונא מוציא זיז כ"ש וממלא ורבה ור"ח ס"ל דצריך להוציא זיז רחב ד"ט. ומסיק דפליגי בהא רב הונא ס"ל כיון דגמירי דאין ספינה מהלכת אם אין המים עכ"פ גבוהי' י"ט א"כ ניהו דים כרמלית היא מכל מקום כיון דאויר כרמלית למעלה מי' מקום פטור וס"ל אותן י"ט מארעא קרקע הים משחינן א"כ אי ממלא למעלה מן המים שעכ"פ גבוה י' דזולתו אין הספינה מהלכת כנ"ל. א"כ האויר שלמעלה מי' הוי מקום פטור ובדין הוא דאפי' זיז כ"ש נמי לא בעי אלא משום הכירא. וע"ש ברש"י וע"כ המים הם גבוהים יותר מי' מן הקרקע כמ"ש התוס' שם ד"ה גמירי כו' דאל"כ איך שואב בכלי הא הכלי נשקע במים ע"ש ומדברי תוספות הנ"ל מוכח דס"ל דבעי' שיהיה נח במקום פטור דאם לא כן מאי קשיא להו ניהו דמשקיע הכלי תוך המים שהם למטה מי' והוי כרמלית מכל מקום מוליכו לספינה דרך האויר למעלה מי' ודלמא ס"ל לרב הונא דמותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור א"ו דהתוספות ס"ל דאסור אם לא נח וכמ"ש בערובין דף צ' הנ"ל ואפשר זה ראיות המרדכי לפסוק כר"י דהוי קשיא ליה קושית התוספות דהא הכלי שוקע במים ולא ניחא ליה בתי' התוספות דמאי דאמר גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מיו"ד רצה לומר בלי שיקוע הכלי דה"ל הרב' יותר מיו"ד דאין לשון הש"ס סובל זה אע"כ ניהו דשקוע הכלי אין בכך כלום דסבר ליה לרב הונא דשרי להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור אפי' לא נח כנ"ל וא"ש):

צ"ע כו' פתח ביניהם ר"ל דמבואר לקמן סי' שע"ב דשתי חצירות וכותל אחד ביניהם אם יש פתח בכותל דע"י שיערבו יהיו יכולים לטלטל דרך הפתח אז מהני ערובן אבל ליכא פתח דאפילו יערבו א"א להם לטלטל מחצר א' לחבירו כ"א ע"י זריקה למעלה מן הכותל או ע"י חורים בזה ל"מ עירוב ואם כן הכא דרשות הרבים מפסיק בין הבתים אי אפשר להם לטלטל מזה לזה כ"א ע"י זריקה כמו שכתב בש"ע א"כ לא מהני כשערבו אפ"ה אסורים לזרוק:

וצ"ל דמיירי שהם עומרים כו' כזה *: