מחצית השקל על אורח חיים שמז:ד

(ס"ק ד) אבל אסור כו' כמו אבר מ"ה דאסור גם לבני נח וכן איתא בהדי' בע"ז דף ו' דאיבעיא להו אהא דתנן התם ג"י לפני אידיהן אסור לשאת ולתת עם העכו"ם טעמא מאי אי משום הרווחה דאית לעכו"ם הרווחה במה שקנה או מכר ואזיל ומודה לעכו"ם ועבר ישראל על לא ישמע על פיך שלא יהי' נזכר לשבח שם עכו"ם ע"י ישראל או טעמא משום לפני עור דמוכר לעכו"ם דבר שמקריב העכו"ם לעכו"ם ועכו"ם נצטוה על עכו"ם (וטעם לקנות ע"ש בתוס') ואמר למאי נ"מ אי א"ל לעכו"ם בהמה בלא"ה אי משום הרוחה איכא אבל א"א משום לפני עור ליכא דהא בלא"ה א"ל לדידיה להקריב ופריך וכי א"ל לא עבר על לפני עור והתניא א"ר נתן מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מ"ה לבני נח ת"ל ולפני עוד כו' והא הכא דאי לא יהיב ליה שקיל איהו דס"ד דמיירי באבר מ"ה ששייך לעכו"ם ומשני הב"ע דקאי בתרי עברי דנהרי דאי לא יהיב לי' לא מצי שקיל עכת"ד הגמ' הרי א"א דטעמא דמתני' דלפני אידיהן משום לפני עור אי א"ל בהמה לעכו"ם דליכא לפני עור שרי למכור לו בהמה דהא קאי אמתני' דלפני אידיהן דמיירי לענין איסור דוקא ולא לענין לעבור על לאו ואע"ג דעכ"פ מסייע לו אלמא דבעכו"ם אפילו בדבר שמוזהר עליו כמו עכו"ם אפ"ה היכי דליכא לפני עור ליכא איסור' במה שמסייעו וכתבו התוס' שם במס' ע"ז ד"ו ע"ב דבר איסור האסור לישראל כי אע"פ שחטא ישראל הוא:

ודוקא בדבר המצוי ר"ל שאותו דבר שתולין בו להיתר הוא דבר המצוי משמע ברש"י אהא דתנן התם דורכים עם העכו"ם בגת כ' רש"י ואע"ג דאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י וגזרו על העכו"ם שיהיו כזבים א"כ גורם דריכתו עם העכו"ם לטמא הענבים מ"מ כבר בתחלת הדריכה שהתחיל העכו"ם לבד כבר נטמאו וכ' עוד רש"י ואי דמסייע ידי עוברי עבירה הא אין העכו"ם מצווה ע"ז שלא לגרום טומאה כו' משמע אלו הי' מצווה ע"ז הי' אסור לסייע בדריכ' אף ע"ג דליכא לפני עוד דהא בלאו ישראל ג"כ ה"מ לדרוך אעפ"כ הוי אסור לסייעו:

ועבי"ד כו' ובש"ך שם דרמ"א הביא ב' דעות אם אפשר למומר ליקח נבלות וטריפות במקום אחר אי רשאי ישראל למכור לו נבילות וטריפות וש"ך חולק וכ' דאין מחלוקת בין הפוסקים דלכ"ע בישראל אפי' אפשר לו ליקח האיסור במקום אחר אסור למוכרו לו אם ידעי' שרוצה לאכלו דאפי' להפרישו אנו מצוים כ"ש שלא לסייעו אבל בעכו"ם בדבר האסור לו או במומר בדבר האסור לישראל אם הוא בענין דליכא משום לפני עור מותר למכור לו דאין אנו מצווי' להפרישו וכמ"ש מ"א לעיל וכ' שאין מחלוקת וברש"י בע"א דף נ"ה מצינו שחולק כנ"ל:

דרך כו' ואפי' לעכו"ם אפי' עוסק במלאכ' שאסורה לישראל כגון בשבת או בשביעית כיון דאין העכו"ם עושה איסור דאינו מוזהר עליו: