מחצית השקל על אורח חיים שמו:ג

(סק"ג) ב' מחיצות כו' דבעינן דבוקות היינו כמין גאם. אבל זה כנגד זה לא אמרינן פי תקרה:

ואפשר דעת רמ"א להחמיר ר"ל דמצד הדין אפי' ב' מחיצות זה כנגד זה אמרי' פ"ת אלא לקמן סי' שס"א מחמיר לכתחלה דלא אמרי' פ"ת להתיר לטלטל כ"א בדבוקים כמ"ש הרא"ש אבל הכא אדרבה החומר' היא להיפך דאפי' אין בו דבוקים אמרי' פ"ת ואסור לטלטל ממנה לגינה או לכרמלית:

עמ"ש סי' שס"ד ס"ב ובמ"א שם ס"ק ב' אי דלת נחשב למחיצה:

ומהרי"ל כו' כמ"ש ר"ח כו'. לאשר אין תשובת מהרי"ל ת"י לענ"ד ביאוד דבריו כך דבמסכת ערובין דף צ"ד ע"ב משמע דשמואל א"ל דאמרינן פ"ת ופריך הש"ס מי א"ל לשמואל פ"ת יורד וסותם והאתמר אכסדרא בבקעה רב אמר מותר לטלטלה בכולה ושמואל אמר אין מטלטלים בו אלא בד' אמות ופירש"י דסתם אכסדרה היא תקרה בנוי על גבי ארבע עמודים ורב א"ל פ"ת ולכך מתיר לטלטל ושמואל ל"ל פ"ת. ולכך אוסר לטלטל כ"א תוך ד' אמות כדין בקעה שהיא כרמלית ומשני כי ל"ל בארבע בשלש א"ל. כך היא גרסת רש"י פי' דוקא באכסדר' דאין לה שום מחיצה כלל וצ"ל פ"ת בארבע מחיצות בזה ס"ל לשמואל דכה"ג לא אמרינן פ"ת. אבל בשלש א"ל. ר"ל אם יש לו מחיצה אמרינן בשאר ג' מחיצות פ"ת אבל ר"ח ור"ת והרא"ש ויתר פוסקים גורסים כי ל"ל בשלש אבל בארבע אית ליה. וה"פ דוקא בשלש ר"ל דאין שם כי אם שני מחיצות ובשלישי צ"ל פ"ת ס"ל לשמואל דלא אמרינן פ"ת אבל בארבע רצה לומר שיש ג' מחיצות שלמות וגם במחיצה רביעית יש שני לחיים מודה שמואל דאמרינן פ"ת. ובכה"ג מיירי הא דא"ל לשמואל הכא פ"ת הם דברי ר"ח שכוין אליו מהרי"ל אמנם קי"ל כרב באיסורי:

ואפי' בשלש אמרינן פ"ת דהיינו שאין שם כ"א ב' מחיצות אמרי' בשלישי פ"ת אלא דהרא"ש הוסיף דעכ"פ בעינן שאותן ב' מחיצות יהיו דבוקות כמין גאם ודוחק גדול לו' דמהרי"ל יחמיר כשמואל דליכא שום פוסק דפסק כשמואל דהא כללא הוא הלכתא כרב באיסורי (ע' בתוס' דגיטין דף סמ"ך ע"ב ד"ה והשתא כו') וראיתי שכן העיר בספר ת"ש ואולי ר"ל דמחמיר כדעת הרז"ה שהביא הרא"ש בהא דאיכא התם תרי לישני לישנא קמא ס"ל בעשר ר"ל שפרוץ ברוחב עשר אמות כ"ע לא פליגי דאמרי' פ"ת כי פליגי ביתר מעשר ואיכא דאמרי ביתר מעשר כ"ע לא פליגי דלא אמרינן פ"ת כי פליגי בעשר וכתב הרא"ש וז"ל הרז"ה ז"ל פסק כלישנא בתרא דלכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל עכ"ל וקי"ל לקמן סי' ס"א כהרא"ש דפסק כלישנא קמא דאפי' יתר מעשר ס"ל לרב דאמרינן פ"ת וא"כ יש לו' דמהרי"ל פסק לדינ' או החמיר כהרז"ה דקי"ל כלישנא בתרא ידלא פליגי אלא בעשר אבל ביתר מעשר מודה רב לשמואל ומאי דס"ל לשמואל בעשר הכי ס"ל לרב ביתר מעשר וכיון דמחמיר כר"ח דלשמואל בעינן ג' מחיצות וברביעית ב' לחיים הוא הדין דכן הדין לרב ביתר מעשר (אף שר"ח גופי' לא ס"ל כהרז"ה כמ"ש הרב"י בסי' שס"א בשם סמ"ג ע"ש מ"מ מהרי"ל החמיר כשניהם) ועובד' דמהרי"ל הי' הפרצה רחב מעשר או דסתמא כך הוא ולכך הוצרך מהרי"ל ג' מחיצות וברוח רביעית ב' לחיים וצה"פ דלדידן עושים בכל ענין צה"פ כמבואר לקמן סי' שס"ג סעי' כ"ו בהג"ה:

וא"כ אם יש לבליט'. ר"ל הקירוי אין לה מחיצה כלל כ"א בסוף הקירוי לצד חוץ עומדת הקירוי על גבי ב' עמודים אבל לצר המבוי אינה עומדת על גבי עמודים וא"כ לצד חוץ יש לבליטה צה"פ דהיינו הקירוי שעל גבי ב' עמודים ולכן כ' מ"א שיעשה גם לצד הבית לבליט' ב' קנים ויהי' לה צה"פ מג' צדדים ובצד הרביעי א"צ לצ"ה דהא איכא מחיצות ופתח הבית וס"ל למ"א דסגי בהכי בכל מחיצות ולא בעינן מחיצות שלימות:

ועסי' שס"ב סעי' י'. ר"ל דלהרמב"ם לפרצ' יתר מעשר ל"מ צ"ה:

ואם בתים רבים עומדים זא"ז. ר"ל שעומדים זה בצד זה בתים הרבה דרך משל משוכים ממזרח למערב ולכל בית יש בליטה כנ"ל עומדים על גבי עמודים:

די בתיקון זה כו'. ר"ל אותו תיקון שכ' מ"א לעשות לבית א' שי"ל לבליט' ב' עמודים שיעמוד סמוך לבית ג"כ שני קנים זה סגי לכל הבתים והיינו בבית הראשון שעומד לצד מזרח יעמיד קנה תחת הבליט' סמוך לבית מצד מזרחי ובצד מערבי של אותו בית אינו צריך להעמיד קנה שעכ"פ יש לו עתה צ"ה בשני צדדים דהיינו לצד העמודים ולצר מזרחי ע"י הקנה שהעמיד סמוך לבית אח"כ יעמיד קנה סמוך לבית האחרון העומד במערב לצד מערבי של הבית א"כ יהי' גם לבית האחרון צ"ה מב' צדדים א' לצד העמודים וא' לצד המערב ע"י הקנה וכותל שלישי יש לכל הבתים ופתחיהם העומדים אחורי הבליט' והבתים מחוברים יחד וא"כ יש לכל הבתים ג' מחיצות וגם כותל רביעי ע"י צ"ה של העמודים ואם יערבו הבתים יחד נחשבים כא' ומותרים לטלטל ע"י תיקון זה: