מחצית השקל על אורח חיים שמה:י

(סק"י) הוי רה"י ואפי' הוא מלאה מים כו' דין זה הוא מימרא דאביי בשבת דף ק' ע"א דמחלק בין מלאה מים הזורק לתוכה מר"ה חייב ומלאה פירות פטור ונתן ה"ה טעם לחלק בין מים לפירות כמ"ש מ"א בשמו:

ע' סי' שע"ב סעיף ט"ז ר"ל דשם מבואר חריץ שבין ב' חצרות עמוק י' ורחב ד' אין יכולים לערב יחד דהוי מחיצה מפסקת ביניהם אם לא שמלאה עפר מן הסתם בטלה ואז בטלה מחיצה ומערבים כא' ומבואר שם בגמרא בעירובין דף פ' דאפי' מלאה פירות לא נתבטל המחיצה ואין יכולים לערב יחד אם לא שמלאן פירות טבל ותקשי מזה על דעת ה"ה דמוכח כרשב"א ואפי' לפמ"ש רמ"א בסי' שע"ב דאם מלאה פירות אפי' אין טבל בטלו המחיצות ומערבים יחד מלבד שגם על רמ"א תמה מג"א שם בסי' שע"ב דהוא נגד דברי הש"ס גם לא יספיק ליישב דעת ה"ה דהא כ' רמ"א שם הטעם דסתמא בטלין דדרכו לעשות שם אוצר עכ"ל וה"ה כ' אפי' דעתו לפנותן לכן צריך לו' דה"ה ס"ל כמ"ש התוס' בשבת דף ק' ד"ה פירות כו' שהקשו כן על אביי מדין חריץ שבין ב' חצירות מלאה פירות וכתבו ואפי' תאמר דאביי מיירי בפירות טבל אכתי תיקשי הא מוקצ' דרבנן ומה"ת מותר לטלטל טבל אם כן איך יפטור על ידו מחטאת דהא מדאורייתא כיון דניטל בשבת לא מבטלי מחיצה ותירץ דמן התורה אפי' דבר הניטל מבטל המחיצה ולכן מלאה פירות אפי' הניטלין מ"מ פטור מחטאת רק מדרבנן בעינן דוקא דבר שאינו ניטל בשבת ולכן בחריץ מדרבנן בעינן פירות טבל וע"ש שפקפקו על תירץ זה: