מחצית השקל על אורח חיים לד:ג

(ס"ק ג) כרצועות כו' שהרי ממ"נ כו' אבל אם כו' ז"ל הרא"ש בהלכות תפילין דף צ"א והשאר הן כרצועה בעלמא ואין כאן בל תוסיף אלא בעושה חמש בתים עכ"ל ולכן נסתפק הלבוש מדנקט ה' בתים שם ר"ל דוקא ה' בתים אבל אי מניח ב' זוגות תפילין מסדר א' שניהם של רש"י או שניהם של ר"ת אין בו משום ב"ת דומי' דציצית שיכול ללבוש כמה בגדים שיש בהם ציצית או דלמא שגם בב' זוגות מסדר א' יש בו משום ב"ת ואינו דומה לציצית שכל בגד בת ד' כנפו' חייבת בציצית כו' אבל מ"א פשיטא ליה דב' זוגים מסדר א' יש בו משום ב"ת וראייתו מרפ"י דעירובין דתנן המוצא תפילין בר"ה בשבת במקום שנאבדים מכניסן דרך מלבוש זוג זוג ור"ג אומר מכניסן שתים שתים ובעי למימר תחלה דכ"ע ס"ל שבת לאו זמן תפילין ואפ"ה משום הצל' התירו חכמי' להכניס דרך מלבוש והוי תכשיט ודוקא במקום תפילין הוי תכשיט ובהא פליגי דת"ק סבר דאין מקום בראש וביד כ"א להניח שם תפילין א' לכן לא התיר כ"א זוג זוג ור"ג סבר מקום יש בראש וביד להניח שם שני תפילין לכן שרי להכניס שנים שנים ואב"ע דכ"ע ס"ל מקום יש בראש וביד להניח בו שני תפילין ובהא פליגי דת"ק סבר שבת זמן תפילין ולכן אם לובש יותר מזוג אחד איכא משום בל תוסיף ור"ג סבר שבת לאו זמן תפילין וליכא משום בל תוסיף דשלא בזמן המצוה אינו עובר עד שיתכוין להוסיף ואיכ' עוד כמה אוקימתות. ע"ש עכ"פ מוכח מת"ק להאי אוקימת' וכן מאוקימתו' אחרו' דמסיק אח"ז) דמסד' א' שני זוגות יש בו משום בל תוסיף וכן הביא בס' ל"ח ראיה זו. וכ"כ הב"י בשם המ"מ בסימן תרנ"א בהל' לולב פ"ז ולמד מתפילין דאם לקח שני לולבין עבר על בל תוסיף אבל אם הוסיף מין אחר שאינו מארבע מינים שבלולב אמרינן האי לחוד' קאי והאי לחודא קאי כדאיתא פרק הנחנקין ולא עבר על בל תוסיף ע"ש והם כדברי מ"א. דאשתמיטתי' דברי המ"מ הנ"ל והגמ' ר"ל דברי מ"מ אשתמיט מתרווייהו אבל דברי הגמ' לא אשתמיט כ"א מלבוש אבל הל"ח הביאה וכנ"ל. ומ"ש מהאי דהנחנקים ר"ל דאמרי' בסנהדרין דף פ"ח ע"ב אר"א א"ר אושעיא אין זקן ממרא חייב אלא עד שיורה בדבר שעקרו מה"ת ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין דעיקרו מן התורה דכתיב וקשרתם לאות כו' אבל אינו מפורש מהו ופירושו מדברי סופרים שכן קבלו הל"מ דין התפילין ויש בו להוסיף על ד' בתים ואם הוסיף גורע ופריך ה"ד אי עביד ד' בתים ואייתי בית אחריני ואנח גבייהו האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי (ור"ל אין בו משום בל תוסיף דהא אין לבית ה' חיבור עם הד' בתים) ואי עביד ה' בתים (ר"ל דבוקים יחד) גרוע ועומד הוא (פירש"י דמתחלתו לא עשה כהוגן כו' ואנן בעי' גורע דהשתא שהיה מתחלתו כשר ופוסלו בתוספתו עכ"ל) ומשני הא"ר זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול (ופירש"י לאחר שעשה ד' בתים והיה כשר מתחלתו הוסיף ודיבק לו בית ה' וכ"פ הרמב"ם פ"ז מהל' ממרים) ע"כ הרי דאי מנח ד' בתים ואנח עוד בית ה' אצלם ולא דבקו אין בו משום ב"ת דאמרי' האי לחודי' כו' וא"כ כ"ש ב' זוגות מסדר א' דדומה קצת לציצית כסברת הלבוש הנ"ל כ"ש דאין בו משום בל תוסיף:

דהתם כתב פ' אחרת כו' והוא סברת המ"מ הנ"ל והא דלא משני הש"ס דמיירי שהוסיף פ' א' מן ד' פרשיות שבתפילין י"ל דס"ל כמ"ש הרשב"א בתשו' סי' תקל"א הביאו בס' כפות תמרים בסוכ' דף ל"א ע"ב דכה"ג אע"ג דעבר על ב"ת מ"מ ידי מצוה יצא וא"כ אפי' מיירי בהוסיף א' מד' פרשיות אפ"ה תקשי דהא בזקן ממרא בעי' ואם הוסיף גורע וכיון דיצא ליכ' גורע אלא דתחל' קושיית' מהאי דסנהדרין היא מל' המקשן דאמר האי לחודיה קאי כו' דמשמע דאין בו משום ב"ת וע"ז הוצרך מ"א לתרץ דס"ד דהוסיף פ' אחרת (והיינו דנקט המקשן כה"ג דכן אורחא דמלת' יותר שיטעה זקן ממרא להוסיף פ' ה' ולא להורות לכתוב פ' א' ב"פ) אבל המתרץ לא הוי סגי ליה לתרץ דהוסיף פ' מד' פרשיות דאכתי תקשי כנ"ל (אלא דלהמ"מ צ"ב דגם הוא ס"ל כדעת מ"א כנ"ל ומדברי כפות תמרים שם נראה דס"ל היכי דהוסיף אף ידי מצוה לא יצא) והא דהוצרך הרא"ש לו' דה"ה ברצועות משום דפסולים ת"ל דהוי כפ' אחרת משום דכ' המ"מ שם בלולב אי הביא מין אחר ניהו דב"ת ליכא מ"מ איסור דרבנן איכא ע"ש אלא דשם בסנהדרין מיירי לענין דין תור' דהא מיירי לענין חיוב מית' דזקן ממרא ולכך לצאת אף ידי איסורא דרבנן הוצרך הרא"ש לו' שיתכוין שהם כרצועות ועמ"ש מ"א סי' תרנ"א ס"ק כ"ז: