מחצית השקל על אורח חיים שלט:ב

(ס"ק ב) א' כנגד א' כו' לפני כה"ג כו' בליל יוה"כ אם היה בא להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה כדי שלא ישן ואע"ג די"ל הטעם דאין שבות במקדש דחה זה בעל ת"ה דא"כ ה"ל לש"ס למטרח ומשקל בהא הא איכא איסור דרבנן ולשנות אין שבות במקדש אלא שהרב"י כ' שאין דיוק כזה כדאי לחלוק ע"ד הרמב"ם שאסרו שכ' כמ"ש בש"ע פה ולכן כתב מ"א יישוב לזה:

שאני התם כו' ולא הוי קול של שיר כו' ולכן כ' כדרך המשוררים. מ"א כתב כן לישב לדעת הרב"י דס"ל דלא אסור אלא קול של שיר ובאמת גם לדעת המחמירים ואוסרים אפי' קול שאין של שיר יש לדחות ראיית ת"ה מהאי דכה"ג כמ"ש האחרונים ע"ז גם י"ל המחמירים טעמייהו דמשום דפליגי בהא אי הוי קול שאינו של שיר אי מותר אי אסור רבא ועול' סוף עירובין דרב' מתיר ועולא אוסר והמקילים פסקו כרבא. והמחמירים פסקו כעולא א"כ י"ל דהמחמירים לדינ' תפסו עיקר כעול' מ"מ לא קשה על הש"ס דה"ל לו' הטעם בהאי דכה"ג דמכין לפניו בא"צ משום דאין שבות במקדש. דהא לרבא לא איצטריך לזה דלרבא אפי' במדינה שרי. לא מחית הש"ס נפשיה למימר הטעם משום דאין שבות במקדש. כיון דתליא בפלוגתא דעול' ורבא אע"כ דקי"ל כעול' המחמיר: