מחצית השקל על אורח חיים שלה:ד

(ס"ק ד) לא יזרקנו כו' יניח אותו כלי ר"ל ל"מ אם אותו כלי האחר גדול ומחזיק יותר מן הראשון ה"ל להניח מיד כלי הגדול. ולא הי' צריך לטלטל מוקצה ואפי' מיירי דגם כלי האחר אינה מחזיק יותר מן הראשון מ"מ קשה למה הוצרך לטלטל מוקצה ה"ל להביא כלי אחר למעלה ע"ג הכלי שעמד כבר והוא מלא או יניחנו בצד כלי ראשון המלא:

ואפשר דמיירי כו' וה"ה דאיכא לאשכוחי גוונא אחריני דא"א להניח אותו כלי האחר שם ועיין באחרונים אלא רמ"א חדא מהא גווני נקט:

ואע"ג דבס"ס של"ח כו' וכ"כ לעיל סי' ש"ח סעיף ל"ו ונקט רסי' של"ח דהא ממש נדון דהכא. וכ"מ קצת בשבת דף מ"ג דפריך למ"ד דאין לבטל כלי מהיכנו. מהא דתנן נותנים כלי תחת הדלף ומשני בדלף הראוי אבל דלף שאינו ראוי אסור משום ביטול כלי מהיכנו דהא אסור לטלטלו כשיפול תוך הכלי הדלף ואע"ג דהוי שרי לטלטלו משום דיהיה כגרף של רעי וא"כ לא הוי ביטול כלי מהיכנו אע"כ דאין עושים גרף של רעי לכתחלה וע"ל בסי' של"ח במ"א ומ"ש מ"א וכ"מ קצת כו' אע"ג דהוכחה גמור' ה"ט משום דהרב"י בס"ס של"ח כתב לישב זה דלא קאמר דמיירי אפי' בדלף שא"ר ואפי' הכי לא הוי ביטול כ"מ דהא מותר לטלטלו דהוי גרף של רעי ותי' וז"ל י"ל דאה"נ דהמ"ל לשנויי כו' א"נ משום דמתניתין סתמא קתני נותנים כלי כו' משמע אפי' במקום שאסור לטלטל גרף של רעי כגון במקום שאין אדם שם כו' עכ"ל. וניהו דלמ"א אינו נראה תירוצי הרב"י מ"מ לא הוי הוכחה גמור' וכתב מ"א וכן משמע קצת כו'. שיתבטל היין כו' וא"כ יהיה רשאי לטלטלו ולא הוי ביטול כ"מ:

אין מבטלים איסו' כו' וה"ה דהמ"ל דאין מבטלים איסור בשבת דהוי מתקן כמ"ש סי' שכ"ג ס"ק י"ד אלא חד מינייהו נקט ובתי' מ"א גם זה מתורץ כ"כ בס' ח"מ:

ונ"ל שאפי' נתרבה. דמבואר בי"ד סי' קל"ד והם דברי הש"ס בע"ז הא דיין נסך אוסר בכ"ש דוקא בנפל התיר' לתוך אסורא אבל נפל אסור' לתוך התירא אמרי' קמא קמא בטיל ואם נתרב' לסוף האיסור שאין בהיתר ששים נגד האיסור ל"מ במין בשאינו מינו דנרגש טעם האיסור ודאי דחוז' וניער האיסור ואוסר אלא אפי' במין במינו דלא נרגש האיסור. מ"מ בנתרבה לבסוף האיסור עד שאין ששים בהיתר נגדו חוזר וניער כיון דבאינו מינו נרגש מ"מ לענין ביטול כלי מהיכנו מקלינן גם כהאי גוונא כיון דיש פוסקים לענין איסור דגם בנתרבה לבסוף אינו חוזר וניער לאסור ניהו דלא קיימ"ל כוותייהו מ"מ לענין ביטול כלי מהיכנו סמכינן על הני פוסקים: