מחצית השקל על אורח חיים שלד:לד

(ס"ק לד) י"ח פשיטים כו' ובלבוש כו' שהם כמו גדול וחצי כו' ר"ל כל פשוט הוא גדול וחצי א"כ ח"י פשוטים עולין כ"ז גדולים וכמ"ש מ"א אח"ז:

זהוב ריינ"ש הוא ס' גדולים:

שבימיו היה כל גדול שוה צ"ל שבמדינתנו וידוע דבזהוב ריינ"ש יש ס. צ"ל (ובא"ע סי' ס"ו בח"מ לא משמע כן) ואע"ג דאמרי' בגמרא חטאת כו' בזבחים דף מ"ח ע"א:

דסלע כ"ד מעין. דבסלע יש ד' דינרין ובכל דינר יש שש מעות. כמ"ש בי"ד סי' ש"ה ר"ל שכתב שם דשיעור פדיון הבן שהוא ה' סלעים הוא שני זהובים ריינ"ש וא"כ אם גדול הוא שיעור מעה וכ"ד גדולים הם שיעור סלע וא"כ כ"ד צ"ל שבמדינתינו הוא סלע ובא החשבון מכוון ששני זהובים ריינ"ש הוא שיעור פדיון ה' סלעים דחמשה פעמים כ"ד צ"ל עולה שני זהובים ריינ"ש:

וצ"ל דזיל בתר טעמא. דהא צריך להפריש ח"י פשיטים שיעור מה שהיה צריך ליתן עבור חטאת ולכן אע"ג שבזמן הש"ס שהיו הכבשים בזול והיה אפשר לקנות כבש במעה מ"מ הפוסקים שיערו כפי זמנם שהיו הכבשים ושיערו ח"י פשוטים שבכך היו קונים כבשים בימיהם:

ולכן צריך כו' ר"ל לפ"ז דאע"ג דבזמן הש"ס לא היה צריך ליתן עבור חטאת כ"ה מ"מ שיערו הפוסקים שנתיקרו הכבשים והשיעור משתנה לפי ערך יוקר הכבשים א"כ בזמנינו שגם בח"י פשיטים אין קונים כבש לכן צריך עכ"פ שיעור כפי מה שיוכל לקנות הכבש באותו זמן וכן לענין פדיון התענית שכ' בש"ע י"ב פשיטים כתב מ"א לקמן סי תקס"ח ס"ק י"ב דהעשיר צ"ל לפי עשרו ע"ש וכ"כ רמ"א בי"ד ס"ס קפ"ה:

ודע שיש טעות סופר בא"ע כו' וז"ל שם כ"ז לדע' קצת פוסקים דסביר' להו שכתובת בתולה אינן רק זוזי דרבנן שמאתים של בתולה עולין ששה סלעים ורביע (כי כתובת בתולה הם חמשים סלעים שהם מאתים זוזים כי כל סלע ארבע זוזים וזוזי דאוריית' הם כסף צורי אבל זוזי דרבנן אינם אלא חלק שמינית מכסף צורי וא"כ נ' סלעים שמינית מהם הוא ששה סלעים ורביע) ויש מי שמשער כתובת בתולה י' זהובים (ולפ"ז משמע דאפי' זוזי בתולי הם זוזי דרבנן מ"מ עולה י' זהובים) אבל לדעת יש פוסקים מאתים של בתולה כו' משערים בזוזי דאוריית' והוא ח' פעמים יותר עכ"ל ולפ"ז למאן דאמר אי הכתובה דרבנן עולין חמשים סלעים דרבנן י' זהובים א"כ אי אמרינן חשבינן זוזי דאוריית' דהם ח' פעמים יותר עולה חמשים סלעים שמונים זהובים ולפי זה בפדיון הבן דודאי צריך ה' סלעים דאוריית דהוא חלק עשירית מחמשים סלעים עולה שמונה זהובים דהוא חלק עשירית מן פ' זהובים הנ"ל ולפ"ז קשיא על רמ"א בי"ד סי' ש"ה שכתב ששיעור פדיון הבן הוא שני זהובים ה"ל להביא דלדעת י"א הם שמנה זהובים ולכן כ' מ"א שצ"ל להיפך וכצ"ל וכ"ז לדעת קצת כו' רק זוזי דרבנן שמאתים של בתולה עולים ששה סלעים ורביע אבל לדעת יש פוסקים מאתים של בתולה כו' משערים בזוזי דאוריית' והוא שמנה פעמים יותר ויש מי שמשער כתוב' בתול' י' זהובים כצ"ל א"כ הכונה דמאן דמשער י' זהובים כתובת בתולה שהיא חמשים זהובים אי משערים בזוזי דאוריית' ולפי זה לדעה זו פדיון הבן שהוא ה' סלעים שהוא חלק י' מן חמשים סלעים סגי בא' זהב ולא הביא רמ"א דעה זו לענין פדיון הבן לפי שהיא מצוה דאוריית' לא רצה להקל כל כך וכך כתב שם בח"מ אבל הב"ש שם תי' בענין אחר ע"ש סי' ש"ה כ' האחרונים שיעור פדיון הבן: